צפון מערב ארה"ב וקנדה - 2013
חלק 1 - ביקור קצר בוונקובר
יום שישי, 26.07.2013
בשעה ארבע ורבע בבוקר כולם כבר ערים וערניים, לאחר לילה של נים לא נים של המבוגרים ושינה טובה של הילדים. בסביבות רבע לשש מתייצבים לארוחת בוקר מפנקת של ופלים, טוסטים, בייגלה, גבינת פילדלפיה, ריבות, חמאה, מיצים, קורנפלקס ואפילו לפתן פירות (כבר לא מצאנו מקום לתפוחים ולבננות שנשארו בסלסלות שלהם...)
יוצאים לדרך מוקדם, נוסעים באיזור כפרי משהו, עם עצים בשלל צבעים ופרחים מרהיבים שמקשטים את החצרות.
מגיעים לקניון לין עם הגשר התלוי - זה מקום שבו לא משלמים על הכניסה ונראה די נטוש ברבע לתשע. אנחנו המכונית השלישית ואפילו מרכזון שנמצא שם סגור עד 10:00...
הולכים מעל הגשר התלוי, למרות החששות של דורבן א'. הליכה נחמדה של כ-50 מטר מעל לנהר חביב, עם נוף של מפלים וירוק. עושים מסלולון קצרצר ביער ומחליטים להמשיך, לא לפני שדורבן ב' מצלם את אזהרת הרשויות מהקויוטים שמסתובבים באיזור והנחיות למקרה שפוגשים בהם.
לאחר שהג'י פי אס קצת מתבלבל ופניה למספר מקומיים, ממשיכים לכיוון נהר קפילנו. החלטנו לוותר על הגשר התלוי שבו ושאר אטרקציות שלא מתאימות לאופי של המשפחה שלנו וגם על המחיר המופקע- כ-100 דולר למשפחה. יורדים לפארק הסמוך ומחפשים את מדגרת דגי הסלמון. החניון נראה נטוש ופעם ראשונה נתקלים במודעות על פורצים שמסתובבים באיזור ושמירה על הרכבים. לא מבינים במפה את מיקום המדגרה ומחליטים להתחיל לטייל רגלית. עושים מסלול נחמד שנקרא COHO שבסיומו הצלחנו לאתר את המדגרה שמסתבר שהיתה ליד החניה שלנו...גם כאן נטוש לחלוטין והכוונה לנטוש לגמרי - אין נפש חיה, רק בריכות של דגיגונים מקורות ברשת ומספר הסברים על הקירות באיזור.
ממשיכים לכיוון פארק המגדלור. בדרך באחד הסיבובים עוברים ליד בית נחמד ובכניסה שלו יש פסל של במבי בגודל טבעי. פתאום, הפסל מתחיל לזוז ומתברר שזה אייל צעיר אמיתי! תוך שניות מזהים אייל בוגר יותר עומד ולועס בנחת שיח בחצר. הם לא התנגדו שנצלם אותם למזכרת (רק שהתמונות קצת התפספסו...). מגיעים לפארק המגדלור ורגע לפני שמתחילים לצעוד פוגשים באישה מקומית מלווה בכלבים שמציעה לנו לבחור במסלול 7 האחיות. צועדים ביער בינות לעצים גבוהים ומגוונים עד שבוחרים באחד מהשבילים המסועפים לכיוון המגדלור. לא ממש מגיעים עד אליו אלא רק לתצפית. יורדים כמעט עד לחוף, על גבי סלעים, מצלמים וחוזרים למעלה דרך שביל ראשי יותר.
משם בדרך ארוכה, חלקה ברחובות חמודים מלאי פרחים וחנויות ברחוב מארין הבלתי נגמר, לעבר המוזיאון האנתרופולוגי. דורבנית נהנית מהטוטמים ומשאר המוצגים, אני לא ממש מתחבר והילדים כבר עייפים ונהנים חלקית - היו שם מסכות, בגדים ומוצגים מתרבויות שונות בעולם.
לאחר התלבטות, מחליטים לנסוע לכיוון המלון לאכול בדני'ס ואולי להמשיך הלאה לפארק סטנלי. במלון מתייעצים עם האנשים בקבלה שממליצים לנסוע לפארק ברכב ולא בסקייטריין, בגלל הלוגיסטיקה והמחיר. עולים לחדר לנוח קצת ונרדמים למספר שעות...קמים לרגע להתקלח ולהחליף בגדים ושוקעים בשינה, כל אחד כפי יכולתו..
