יום שבת, 03.08.2013

היום קמנו מאוחר יחסית וזאת גם בגלל שיום של נסיעה לא ארוכה לפנינו, מעט תכניות וגם השעון זז לנו אתמול באמצע הדרך שעה אחת קדימה...

לאחר ארוחת בוקר במלון, שהייתה פחות או יותר כמו במלונות הקודמים, רק שהפעם משום מה לא היה לחם, אז הסתפקנו בבייגלה...

 

בצער עוזבים את המלון ויוצאים לכיוון Craters of the moon באמצע הדרך (יציאה 95) עוצרים במרכז המידע ואח"כ מתקדמים פחות ממייל לעבר ה-Walmart המקומי ועושים שם יופי של קניות: נעלי התעמלות לדורבן א'! כפכפים לדורבן ב', ג'ינס לדורבנית וחולצות לכולם' פרט לי.

 

מסיימים בסנדביץ' בסאבווי ויוצאים לדרך. הנוף יפהפה, קשה לתיאור - הרים בגוונים שונים, על רקע התכלת המיוחד של השמים. עוצרים במרכז המבקרים ולאחר ייעוץ קצר יוצאים לסבוב עוקף השמורה ולצעידות קלילות בתחנות מספר 2, 3, 5.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בתחנה 4 דורבן ב' רץ במעלה גבעת בזלת והגיע כמעט עד למעלה. אנחנו הסתפקנו בלהתסתכל עליו...

לסיכום, המקום שונה, מעניין ומרשים בשל התצורות שלו והצמחיה שגדלה על אדמת הבזלת.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

משם פחות מחצי שעה ואנחנו ב-Arco שם נלון הלילה. קיבלנו יחידה עם 2 חדרים ומטבחון. פשוט אך נחמד.

נוסעים להצטיידות קלה ב Family Dollar ומשם לפיצריה שממול למוטל.

​

יום ראשון 04.08.2013

בוקר טוב!

היות ויש לנו מטבחון וקנינו אתמול תערובת לפנקייק, אני רוצה להתחיל במלאכה, אך נזכר שחסרה לנו חמאה. דורבנית ואני יוצאים לסופר, אך אבוי, יום ראשון והחנות נפתחת רק בתשע... במקום לחכות שעה אנחנו נוסעים לתחנת הדלק הקרובה , שמול המלון. שם אין אבל מפנים אותנו לתחנה השניה שנמצאת במרחק הליכה. שם אכן נמצאה חמאה רק שהיא היתה פשוט ענקית - כמעט חצי קילו! בלית ברירה קנינו אותה בשאיפה שהיא תשמש אותנו גם בהמשך. חזרנו לחדר ונהנינו מפנקייק טעים ומפנק. יצאנו לדרך, לא לפני שצילמתי את ראש הצוללת שהיה בפארק קטנטן ליד המלון .

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

כמו כן צילמתי למזכרת את ההר שעל אדמתו מספרים לרוב. מסתבר שכל מספר נחרט על גב ההר על ידי בוגרי המחזור בסוף השנה...

​

​

​

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

נסענו כחצי שעה למוזיאון האטום, שנמצא בכור הגרעיני האזרחי הראשון בארצות הברית. 

​

​

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בהתחלה המקום נראה די שומם ודורבן ב' שניסה לפתוח את דלת הכניסה לא הצליח. כמעט וחזרנו על עקבותינו, עד שזוג נוסף שהגיע לשם ניסה לפתוח את הדלת קצת יותר חזק והצליח. הצטרפנו לסיור שהחל מספר דקות קודם לכן. אני תרגמתי והסברתי לילדים איך עובד הכור, כי המדריכה היתה ממזרח אירופה והאנגלית שלה היתה קצת משונה (הפסידה במלחמה הקרה, הצטרפה למנצחים..). זכינו לסיור של כשעה עם הסברים על אופן פעולתו של כור גרעיני-אזרחי, בהחלט מעניין ושונה ממוזיאונים רגילים. רובנו נהננו. 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

​

​