הבלוג של דורבן-החוף המערבי-2017

מערב ארה"ב - 2017

Custer State Park - חלק 2

יום ראשון, 03.09.2017

בוקר נוסף בו התעוררנו בשעה מוקדמת (חלקנו יותר חלקנו פחות...), לאחר ארוחת בוקר קצת דלה לטעמנו (אין ביצים, אין גבינה) יצאנו לדרך.

היעד הראשון בתכנית Wild Life Loop ב-Custer State Park

קצת אחרי היציאה מ- Custer, עצרנו ליד בוטק'ה בצד הדרך. שילמנו עבור הכניסה לפארק – 20 דולר.

התשלום מאפשר כניסה למשך שבוע ל- South Dakota State Parks

כבר בדרך למסלול ראינו מספר חיות: ביזונים, איילים, סנאי קטן ומהיר שחצה את הכביש ונובחניות (Prairie Dogs).

ראינו בעבר נובחניות (נראות ומתנהלות כמו סוריקטות), אך לא בכמות שראינו היום. בכל איזור בו חלפנו הציצו ראשים כמעט מכל תלולית אפר.

חלק מהנובחניות נעמדו על שתיים לתצפת וחלק התרוצצו במרחב – חמוד מאוד!

בדרך למרכז המבקרים נתקלנו בעדר חמורים (Burros) בשלל צבעים, שכלל זכרים, נקבות וגורים.

עצרנו במרכז המבקרים (מתברר שוב שזה חשוב. תמיד מקבלים טיפים מופלאים) ושאלנו את הריינג'ר מה הוא ממליץ. הוא שאל אותנו אם ראינו ביזונים – ענינו בהתלהבות שראינו מספר פרטים. למרות זאת (ובעצם בגלל), ההמלצה שלו הייתה לפנות שמאלה במעלה כביש שאינו סלול שנמצא ממש ביציאה ממרכז המבקרים. כעבור כמה דקות נסיעה מצאנו את עצמנו יחד עם מספר מכוניות נוספות מוקפים מכל עבר בביזונים. בהתחלה ראינו מספר ביזונים בשני צידי הכביש. ככל שהתקדמנו נוספו עשרות נוספות! לדעתנו היו שם לפחות כמה מאות. אין ספק שזו ממש חוויה! הגענו בתקופה טובה, עשרות "עגלים/ גורים" שנראו בני כשבועיים ליוו את העדר, צמודים לאמהותיהם.

נזכרנו איך בטיול הראשון שלנו למערב, כשביקרנו בפארק ילוסטון, באחד הכבישים חלף לידנו ביזון ענק, במרחק נגיעה מהרכב. הפעם – הם ליוו אותנו לאורך הדרך. שמחנו לראות נקבות עם גורים. רובם כבר בצבעים המוכרים ואחד די חדש (לפי הגודל וההליכה המצחיקה) עם פרווה בצבע חום בהיר-כתמתם...

לאחר דקות ארוכות בתוך עדר הביזונים המשכנו בדרכנו לעבר Wind Cave שנמצאת לא רחוק משם. כשהגענו למרכז המבקרים, ראינו מספר לא מבוטל של רכבים. האפשרות לסייר במערה היא אך ורק בסיור מודרך ויש מספר סוגים. אנחנו בחרנו במסלול ה-Nature היות והיה צריך לחכות לו רק 50 דקות לעומת האחרים שזמן ההמתנה אליהם היה כשעה וחצי – שעתיים...

חשוב לציין שלמרות ששם האתר – Wind Cave N.P. היה עלינו לשלם לסיור וזה בגלל הסיבה שכרטיס American The Beautiful מאפשר כניסה חופשית לפארקים הלאומיים ולא לפעילות שמתבצעת בתוכם. הכניסה לפארק, כך הסביר הריינג'ר, הינה חופשית, אבל הסיור הוא בתשלום.

מידע חשוב נוסף הוא שאסור להיכנס לסיור עם תיקים וצריך להשאירם ברכב!

הזמן חלף די מהר וקצת לפני המפגש עם המדריך, היה על הדורבנית ודורבן א’ לעבור חיטוי של סוליות הנעליים היות וככל הנראה הן ננעלו בביקור לפני כשנתיים במערת קרלסבד שבניו מקסיקו.

(הסיבה לחיטוי – למנוע הידבקות עטלפים במחלה שמועבר ע"י נעליים ולפעמים בגדים של אנשים).

המדריך שלנו, אנתוני, ערך שיחת היכרות לאנשי הקבוצה (היו מספר משפחות מויסקונסין ומקולורדו ואפילו זוג מיוסטון וכמובן אנחנו הישראלים היחידים שזכינו למחיאות כפיים מהמשתתפים...)

אנתוני העביר את הסיור בצורה נחמדה, למרות שהבנים שלנו אמרו שהתאטרליות שלו הייתה מוגזמת פה ושם...

הסיור בו לקחנו חלק כלל כניסה רגלית למערה (סיורים אחרים מתחילים במעלית), בדרך של כ-300 מדרגות (רובן בירידה). המסלול עצמו לא קשה, אך הולכים בו לא מהר ונעצרים ב-3 "מרחבים" שמאפשרים מקום לכל חברי הקבוצה כדי לשמוע הסברים.

המערה הזו אינה מערת נטיפים – היא מערה יבשה יחסית, אך מרשימה בגלל שיש בה חללים רבים בגדלים שונים וגם תצורות שונות בקירות ובתקרות. עד כה נחשפו (במצטבר, בכל מערות המשנה) כ-170 מייל מעברים במערה.

באחת מהעצירות הסביר אנתוני על התחושה של המבקרים הראשונים במערה וכדי שנזדהה איתם הוא ביקש מכולם לכבות טלפונים וכיבה את האורות. במערה השתרר חושך צלמוות...

הוא הציע למי שמפחד מהחושך לעצום עיניים...

כשיצאנו היה חם וערפילי עם ריח של עשן, אך לא היו אזהרות כלשהן לא במרכז המבקרים ולא בדרכים...

נסענו לכיוון מערה נוספת – Jewel Cave, אך עצרנו בדרך לארוחת צהרים קלה ב-Custer.

התלבטנו האם יש טעם לבקר בשתי מערות ביום אחד והחלטנו לתת צ'אנס למערה השניה שאמורה להיות שונה. כשהגענו למקום, הדוכן בו נמכרים הכרטיסים היה סגור ולידו הודעה על כך שלאור מספר המבקרים הרב - כל הסיורים מלאים ולא ניתן לרכוש כרטיסים להיום.

מאוכזבים נכנסנו למרכז המבקרים לשאול מה עוד יש לעשות באיזור.

מסתבר שהכרטיסים לסיורים אזלו כבר בשעה 11:30! (אנחנו מנחשים שהביקוש הגדול קשור לכך שזה סופשבוע ארוך בשל הלייבור דיי שחל מחר).

הריינג'ר המליץ לנו על עצירה בדרך חזרה ל- Custer במקום ששמו: Four Mile Old West Town. למעשה, זה מוזיאון היסטורי ובו כחמישים בתים עתיקים עם הריהוט המקורי, של קהילה קטנה שחיה באיזור לפני למעלה ממאה ושלושים שנה. למרות שהיינו בעבר במספר מוזיאונים כאלה, תמיד נחמד לבקר באחד שונה. פה הבתים עצמם רובם בגודל חדר, בנויים מעץ: עסקים שונים ומגוונים כגון: מאפייה, נגריה, מכבסה, מסגריה, בית ספר, מלון, כלא, מספרת גברים, חנויות שונות ועוד. הכי מצא חן בעינינו בית הקברות הקטן ובו מצבות עם כיתובים היתוליים...

אזהרת "6 אנשים במיטה", כדי שלא יגזימו.

אמבטיה בחצר ברבע דולר. נא לא להשקות סוסים במי האמבטיה!

יש גם בנק....

חדר מגורים ומטבח

כיתת לימוד וכנסיה.

מכבסה וקליניקה של הרופא

ואחרי כאלה תנאים, לא מפתיע שבית הקברות מלא (בכיתובים משעשעים......)

סה"כ העברנו שם כחצי שעה ואולי יותר, במחיר של 6 דולר עבור כל אחד מאיתנו.

לאחר רכישת הכרטיסים מקבלים רדיוטייפ ישן (כנראה היה שייך לאחד המתיישבים הראשונים...) ובו ניתן לשמוע הסברים על כל אחד מהבתים.

היות והיינו עייפים, לא הקשבנו להסברים והסתדרנו עם ההסברים הכתובים שהיו כמעט בכל אחת מהכניסות לבתים.

היום סיימנו מוקדם יחסית וחלק מאיתנו ממלאים מצברים בשינה, שאמורה לעזור להתגבר על הג'ט-לג...

יום שני 04.09.2017

כהרגלנו, התעוררנו מוקדם ולאחר ארוחת הבוקר (הבוקר נוספו ביצים ומיני מאפינס) יצאנו לכיוון Rapid City.

טיפ: מאחר שארוחת הבוקר במלון התגלתה כבסיסית, ומלבד ירקות שאיננו מצפים כלל למצוא, גם גבינות אין, אז קנינו גבינה בוולמרט ולקחנו אותה איתנו לארוחת הבוקר. לא עניין או הפריע לאף אחד במקום ואנחנו זכינו לשדרוג משמעותי בארוחה.

כשיצאנו מהמלון היה קריר למדי והשמש בהקה בצבע כתום מוזר מבעד למעטה של ערפל.

ביציאה מהחניה הספקנו לראות ארנב חמוד שעמד בצד הדרך, עד שנמתח כמו קפיץ ונעלם במהירות.

אתמול בערב התלבטנו איך ייראה היום שלנו. רצינו לשלב את אחת מהאטרקציות שבאיזור – Bear Country (עליה קראנו בעבר) או Reptile Garden (קראנו ב-Tripadvisor).

בסוף החלטנו לנסות לתת צ'אנס לשתיהן בשני הקצוות של היום.

התחלנו ב- Bear Country מתוך הבנה שחיות כדאי לראות בבוקר, כמה שיותר מוקדם, וגם בגלל שקראנו באחת מחוות הדעת שמאכילים את החיות בסביבות תשע, כך שיש סיכוי שהן תהיינה ערות.

כבר בכניסה לאתר ראינו מספר איילי Elk גדולים. אלו היו זכרים שלפחות 2 צמדים מביניהם היו עסוקים בהתגוששות.

אהבנו מאוד את הנסיעה בפארק – למרות שהחיות חופשיות יש הפרדה בין הסוגים השונים.

בכל מקום יש שלט עם שם החיה ותמונה, והחיות עצמן נמצאות בצדי הדרך, או לפעמים גם עליה...

אם אתמול נסענו בתוך עדר של ביזונים, היום נפל בחלקנו לנוע בכביש כשמשני הצדדים מספר דובים! רובם שחורים, אך היו גם אחד או שניים חומים (גריזלי?)

בין היתר, ראינו קרב של שני דובים שנעמדו על שתיים וערכו קרב לא קצר – מרשים ביותר!

ויש גם פעוטון-דובים......

את הקטע הסופי החיצוני, שכלל מספר כלובים עם חיות, עשינו במהירות יחסית, בגלל שמזג האוויר המשיך להיות לא נעים. לסיום קנינו למזכרת פלייסמייט עם דובים!

השמש שבינתיים הספיקה להיצבע מידי פעם באדום (!) עדיין הייתה מוסתרת חלקית והקור פגם בהנאה.

ראינו גם יצורים קטנים ומפוחדים....

משם המשכנו ל-Wall , בה נכנסנו לחנות Wall Drug המפורסמת.

לאורך כל הדרך מ-Rapid City ל- Wall ראינו שלטי פרסום שונים של החנות.

האמת, קשה לקרוא למקום אליו נכנסנו חנות... הגודל העצום של המתחם והחלוקה שבו מתאימים יותר להגדרה של קניון. בכל מקרה, למרות שהעצירה שלנו במקום היתה קצרה כ 15-20 דקות הספקנו לעבור במספר חלקים ולהתרשם מהמגוון.

העיקר שדורבן א’ מצא גלוייה עם ביזונים בתלת מימד שראה במקום אחר ולא קנה...