​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יום חמישי, 20.08.2015

בוקר טוב.

התעוררנו לקראת חמש בבוקר, התלבשנו בעצלתיים, אמא דורבן הכינה מספר כריכים לטיסת הפנים ובשש החזרנו מפתחות ועשינו צ'ק אאוט.

החלטנו לא להתעכב על ארוחת הבוקר, דבר שכנראה (אז לא ידענו) יהיה קצת בעוכרינו מאוחר יותר.

הדרך לשדה התעופה קצרה ביותר. מחזירים את הרכב ועולים על השאטל לשדה.

הכל מתקתק כמו שצריך, עד ש...

דקות ספורות לפני שאמורה להתחיל העליה למטוס, מודיעים שיש עיכוב של כשעה בהמראה, בשל מזג האוויר הצפוי בפילדלפיה. היות והיה צפוי לנו Connection מרווח של כ-5 שעות בפילדלפיה לא התרגשנו יתר על המידה. מכיוון שלא אכלנו כלום בבוקר, מוציאים את הכריכים מהתיק ואוכלים.. כאמור, בטיסת פנים אין אוכל, אבל ממילא תכננו להעביר את הזמן עם ארוחה במתחם האוכל,

הטיסה יוצאת במועד המעודכן ואנו מנסים להעביר את הטיסה בנמנום. סה"כ, הטיסה עוברת בנעימים. במהלך הטיסה הדיילים מעדכנים שיש עיכוב כללי בפילפדלפיה ולכן אין מה לדאוג למי שצריך לתפוס טיסת המשך, כי יש עיכוב כללי של טיסות.

 

כ 15-20 דקות לפני הנחיתה מבשר לנו הטייס שאכן ננחת במועד, רק שלא בדיוק בפילדלפיה, אלא בריצ'מונד וירג'יניה...

הסיבה: מחוג הדלק ירד מתחת לקו האדום שיאפשר סיבובים באוויר בהמתנה להיתר נחיתה, בפילדלפיה (שוב, בגלל מזג האוויר...) - לכן, עלינו לעצור לחניית תדלוק קצרה ולהמשיך בדרכנו. אין מה להגיד, מאוד מרגיע הצירוף "דלק" ו-"מתחת לקו האדום"!

הדיילת מברכת אותנו ב"ברוכים הבאים לריצ'מונד וירג'יניה, והנוסעים, שרובם גם ככה ניסו להירגע מחייכים במרירות. אמרו לנו שישתדלו לתדלק ולצאת בהקדם. אז אמרו. כעבור כחצי שעה הדיילת לוקחת את הרמקול ומבקשת להפסיק להשתמש בשירותים כי יש בעיה וצריך לנקז אותם - איזה כיף!

בפועל, בילינו במטוס למעלה משעה ויצאנו שוב לדרך של כחצי שעה (הכל כלול - המראה, טיסה, נחיתה) כדי "להספיק להשיג את מזג האויר", לדברי הטייס , שמפנה אותנו להציץ בחלון.

האמת, מידי פעם ראינו כמה טיפות גשם, אבל לא משהו מיוחד וחריג.

סוף טוב הכל טוב - הגענו לפילדלפיה כשעה ושלושת רבעי לפני הטיסה לארץ.

 

 

במקור, היינו אמורים ככל הנראה לנחות בטרמינל של US ו-AA. בפועל, שינו לנו את הטרמינל בשל העיכוב ולכן מיהרנו לעבר טרמינל A, ממנו יוצאת הטיסה לארץ ופסחנו על איזור ה-Food Court, בו תיכננו לעצור כדי לאכול משהו ביום המטורף הזה. למזלנו, לא רחוק מהשער יש פיצריה. אומרים לנו שייקח כעשרים דקות עד שהפיצה תהיה מוכנה ואנחנו רואים שהזמן יספיק בדוחק. אין ברירה, יושבים ובוהים בשעון.

הפיצה מגיעה ואנחנו אוכלים במהירות – הרעב, הרעב וגם הזמן הדוחק.

 

כשהגענו לאיזור הבידוק של הטיסה, התור אמנם לא היה קצר, אבל גם לא ארוך כפי שציפינו.

חשבנו שכולם כבר בפנים, באיזור ההמתנה לעליה למטוס. טעינו. גם שם לא היה מלא.

למרבה הפלא, אנשים אמנם עלו למטוס, אבל אלו היו המחלקות המועדפות...

הטיסה לארץ יצאה כשהמטוס לא בתפוסה מלאה, לא ברור אם בגלל העיכובים בטיסות הפנים (שמענו משפחה נוספת שעמדה לפנינו בתור שהגיעו ממש ברגע האחרון...)

סוף טוב הכל טוב – הטיסה עברה – למי מהר יותר למי מהר פחות. נחתנו בארץ מלאי חוויות. תוהים מתי תהיה הפעם הבאה ולא פחות חשוב – לאן…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

 

 

 

רגע לפני שמסיימים סיכום של עוד טיול מהנה:

תודה לכל חברי הפורום הנפלאים בהם נעזרנו בתכנון: בקריאת פוסטים, בלוגים, המלצות וצפיה בתמונות ממקומות לא מוכרים, שמשכו אותנו להגיע קרוב והתרשם !

השתדלנו לעדכן תוך כדי טיול, כשהזמן והראוטרים איפשרו לנו.

תודה לכל העוקבים והמגיבים, שצלחו את הסיפור בהמשכים שלנו.

להתראות בטיול הבא (אינשאללה בשנה הבאה עלינו לטובה, בכפוף לאילוצים שונים)...