Heading 1

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

יום ראשון, 08.04.2018

 

בבוקר, לאחר ארוחת הבוקר, שבנו להסתכל בתכניות והחלטנו לשנות. כמעט כל המקומות בהם חשבנו לבקר נראו במבט שני פחות מתאימים/מושכים. לכן הקדמנו את התכניות של מחר ויצאנו לדרך. התחלנו בביקור בגן החיות של פניקס הנמצא ב- Papago Park.

 

האמת, הופתענו. הגן רחב ידיים והיווה עבורנו גם מקום מוצלח להליכה היומית. כמובן שאת רוב החיות כבר ראינו בעבר, אבל אנחנו תמיד שמחים לבקר גני חיות, במיוחד כאלה שמשמשים גם כמקלט לחיות פצועות וכד'. (ההוצאה העיקרית שלנו בטיולים אחרי הטיסות והמלון היא גני חיות....)

 

                                                                       אין כמו חיוך של לטאה על הבוקר.......

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

 

 

 

 

בגן מספר אגמים ובהם עופות מים וצבים. ליד אחד מהאגמים מצאנו פינת ישיבה נעימה ומוצלת – מספר כורסאות נוחות הצופות לאגם. ישבנו שם כחצי שעה! בדרך ראינו מספר מקומות נוספים שנועדו לנוח ולאכול.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

בשל הגודל של הגן, לא הורגש לחץ או עומס, למרות שהיום זה יום עם מבקרים רבים, ביניהם משפחות וילדים. הזמן חלף בנעימים וביציאה שמנו לב שבילינו בו כשלוש וחצי שעות!

​

לא הרחק משם, מרחק קצרצר ברכב, הגענו למסלול הליכה קצר ליד גבעה ובה אתר ארכיאולוגי שמזכיר את פארק הקשתות (Arches). המקום נקרא, כמה מפתיע – Hole In The Rock.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהחניה יוצאים למסלול קצר וקל יחסית. בטרם התחלנו אותו צילמנו את החור שבסלע. מהצד הזה -  הגבעה די תלולה... השביל מוביל מסביב לגבעה. התחלנו לעלות ואחרי מרחק קצר התחילה ירידה – הרגשנו קצת מרומים... די מהר חוזרים לעלות והפעם עד לחור עצמו. סה"כ מסלול קצר ביותר וכאמור, לא ממש קשה. החלק הבעייתי – האנשים נכנסים לתוך החלון כדי להעיף מבט על הנוף ו"נכנסים" בתמונה... איכשהו הצלחנו לצלם רק את החלון. למעלה במעלה הסלע יש חלונצ'יק נוסף. הדרך חזרה לרכב חלפה ביעף ושוב אנחנו בדרך…

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

שקלנו להכנס למוזיאון Hall Of Flame. באינטרנט המחיר שבדקנו היה 7$, בפועל – 10$. הצצנו פנימה לראות מה יש שם – המוזיאון די הזכיר את מוזיאון הרכב בו היינו אתמול רק שפה התצוגה היתה קטנה יותר וכללה כבאיות ישנות. החלטנו לוותר.

​

המשכנו’ פחות ממייל וחצי’ לגן הבוטני (Desert Botanical Gardens). גם כאן היתה לנו התלבטות היות והיינו בשבוע שעבר בגן הבוטני בטוסון. הביקורות היו טובות ולכן החלטנו להיכנס (יש הנחה של 20% למחזיקי AAA). כשהגענו לחניה וירדנו מהרכב אמא דורבן שמה לב שהכובע שלה, שהיה בדופן הדלת נעלם. הסברה היתה שהוא נפל בחניה של החניון של המוזיאון עליו החלטנו לוותר. למרות המרחק הקצר החלטנו לבקר קודם בגן הבוטני ולנסות לחזור מאוחר יותר למוזיאון הקודם.

 

כבר בכניסה לגן הבוטני – הוא מצא חן בעינינו: תצוגה ססגונית ומזמינה של קקטוסים ופרחים וביניהם צמחים ירוקים יפים בצבע שנראה מלאכותי – מסתבר שזה עוד אחת מהיצירות של צ'יהולי...בהמשך הסיור נתקלנו בפסלים נוספים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

בחרנו באחד המסלולים והתחלנו לטייל – תחילה, במתחם של קקטוסים שונים, בהמשך – מסלול של פרחים ססגוניים – פשוט מרהיב!  בדרך הגענו (שוב, פעם שלישית בטיול הנוכחי) לחממת פרפרים. במבט ראשון החממה הזו היתה לא גדולה ומבחר הפרפרים נראה מצומצם, אך כעבור זמן לא רב שכחנו את זה ונהנינו ממגוון הפרחים, הריחות וכמובן הפרפרים... לקראת היציאה, נחת על הנעל של אבא דורבן פרפר נחמד ואנו חיכינו מספר דקות שיעוף לדרכו...

המשכנו לסייר בשבילי הגנים ועברנו ליד גינת יונקי דבש (הצלחנו לראות אחד...), גינת פרפרים (לא ראינו פרפרים אבל ראינו יונק דבש נוסף..) וגינת דבורים!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

כשסיימנו את המסלול ופנינו למסלול מעגלי נוסף, נגמרה הבטריה של המצלמה ולפתע שמנו לב שהתיק של המצלמה חסר! חזרנו לרכב כדי לחפשו. ביציאה מהגן אמא דורבן מבחינה בארנב גדול שיושב במרחק לא רב. הגענו לרכב, מצאנו את תיק המצלמה וחזרנו לגן לסיבוב משלים.

היתה שעת אחר צהרים והיום הזה חם מאוד (למרות שהלחות נסבלת יחסית) ולכן לא עברנו על כל הגן אבל בהחלט כיסינו חלקים נרחבים ממנו.

 

בין היתר נכנסנו לתערוכה של אמנים מקומיים שכלל ציורים בגדלים שונים ועל חומרים שונים של המדבר, צמחיו, קקטוסיו ובעלי החיים האופייניים לאיזור. התערוכה היתה יפהפיה והיה לנו חבל שהמחירים לא היו זולים, כי היינו שמחים מאוד לחזור עם מזכרת.

​

יצאנו מהגן לאחר כשעתיים של בילוי מהנה ונסענו לכיוון המוזיאון לחפש את הכובע. הרמזור לא התחלף דקות ארוכות ואמא דורבן חששה שבשל השעה (כמה דקות לאחר ארבע, שעת הסגירה) לא יהיה את מי לשאול במקרה שלא נמצא את הכובע על הכביש בחניון. ממש כשפנינו להיכנס לחניון אנחנו פוגשים את האיש האחראי יוצא עם רכבו ועוד רגע סוגר את המתחם. הוא לא שמע על כובע אבוד. בינתיים דורבן ב' יצא חיש מהר מהרכב וחזר ובידיו הכובע! סוף טוב הכל טוב.

אמא דורבן שמחה מאוד – גם כי בחום הזה חייבים כובע וגם בגלל שהכובע הזה מלווה אותה מאז הטיול השני שלנו, במערב (נרכש בילוסטון)…

 

עוד יום מוצלח ומהנה מאחרינו. 

​

​

יום שני, 09.04.2018

 

כאמור, אתמול שינינו את התכניות והקדמנו את מה שתוכנן להיום...

החלטנו שצריך להוריד הילוך ולסדר יום קליל יותר.

לאחר בדיקה קצרה באינטרנט ובחינת מספר פרוספקטים – החלטנו לנסוע לדאון טאון של Scottsdale. בדרך עצרנו בחנות של אמנות מקסיקנית (נתקלנו בטיולים קודמים בעבודות היד המקסיקניות). גם כאן, החנות גדולה למדי ומלאה באלפי מוצרים שונים מגוונים וכמובן ססגוניים.

הבעיה, שמה שמצא חן בעינינו היה גדול / כבד מידי ולכן התפשרנו על קקטוס מתכת קטן למזכרת.

 

משם המשכנו ל- . Scottsdale קראנו שיש חניה ללא תשלום באזור. אכן, ראינו חניה חופשית ברחובות שמסביב, ל-3 שעות. ירדנו מהרכב ופשוט התחלנו לעבור בחנויות השונות. קיווינו למחירים נמוכים יותר אך כיאה לאיזור תיירותי, המחירים די יקרים. טיילנו וראינו גינות יפות וגני פסלים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

ואחר כך נכנסנו למספר חנויות שהציעו מוצרים יוקרתיים ונהנינו ממראה העיניים. חנויות המזכרות – קיטשיות כרגיל…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

​

הסתובבנו באזור כשעתיים. עשינו עצירה קצרה במקדולנד'ס למנוחה קצרה והמשכנו לפארק הרכבות, McCormick-Stillman Railroad Park

aשכן באיזור הקרוב לשכונת יוקרה...

 הפארק הפתיע אותנו לטובה. ב"תחנת הכניסה" למדנו שהכניסה חופשית ושיש נסיעות ברכבת / בקרוסלה ב-2 דולר. מחיר דומה עולה כניסה למוזיאון הקטן ששוכן בפארק. החלטנו להיכנס למוזיאון – המוזיאון עצמו קטנטן למדי – חדר אחד ובו מספר מוצגים – כלי תחזוקה לרכבות, עמדה לדוגמא של פקיד, מכונה + קוד של מורס.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להמשך המוזיאון יוצאים לחצר, בה יש מספר קרונות רכבת מתחילת המאה שעברה. אהבנו מאוד את המעבר ברכבת וצפיה בתאים השונים. באותו התא שכנו מיטות או כסאות ישיבה ובצידם אסלה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עבור מספר תאים ראינו גם תא ובו מקלחת! היו תאים של מטבח, תא של מסעדה כולל תפריט מלא מעורר קנאה - במחירים... וכן חדר סלון מרווח.

היציאה –  דרך חדר המוזיאון. שוחחנו עם האיש של המוזיאון, ממנו למדנו שבסוף שנות העשרים של המאה הקודמת יוצרו שש רכבות דומות, ששימשו את נשיאי ארה"ב בנסיעתם ברחבי המדינה.

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

יצאנו החוצה והמשכנו לבנין הבא בו שוכנת בונבוניירה של ממש!

דגמים של רכבות שונות שנוסעות מעל הראש שלנו ואח"כ במתחמים המיועדים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

בנקודות רבות בתצוגה (שמוקפת בחלונות זכוכית) יש נקודות עם כף יד – שמזמינות ללחוץ עליהן ולגרום לתצוגה לחזור לחיים! במקום אחד יש יריד שלחיצה שכזו מפעילה את המתקנים שלו למספר שניות, מלווה במוסיקה מתאימה. במקום אחר ראינו מערבל בטון שעובד.

בקיצור, תאווה לעיניים.

 

 

הטיול הזה חוגג בשנית את היופי שבמיניאטורות!

 

היום נגמר מוקדם יחסית ואפשר חזרה למלון, כולל הפעלת מכונת הכביסה.