טוסון ופיניקס 04/2018
Mount Lemon - 'חלק 3 - 'ממקסיקו לקנדה
Heading 1
03.04.2018 יום שלישי
קמנו קצת מאוחר מהמתוכנן, היות וסופסוף הצלחנו לישון קצת יותר טוב וקצת יותר זמן…
כשהגענו למסעדת המלון לארוחת הבוקר, גילינו שהמסעדה כמעט מלאה (אתמול היתה ריקה לגמרי!). המלצרים עבדו בעצלתיים והעיכוב שלנו הלך והצטבר.
התחנה הראשונה שלנו –Tucson Mountain Park.
Waze לקח אותנו לחניה בקצה כביש ללא מוצא. הכיתוב אכן היה זהה, אבל המקום נראה נטוש למדי. מכונית אחת בלבד במגרש קטן למדי.
כשיצאנו מהרכב ראינו זוג מבוגר שחזר מצעידה והם כיוונו אותנו לאחד ממסלולי ההליכה שהוביל לראש גבעה ובראשה מבנה קטן ונטוש.
הדרך למעלה עברה די בקלות – צעדנו בינות לקקטוסים ושאר צמחיית המדבר המגוונת.
לאחר שהגענו לפסגה והתרשמנו מהנוף החלטנו לרדת בדרך שונה מזו שבה עלינו. די מהר גילינו שאיבדנו את השביל המסומן וצעדנו בינות לקקטוסים ולשיחים, ניווטנו לפי הרכב אותו ראינו בחניה.
סה"כ חוויה נחמדה וגם לא ארוכה במיוחד.
משם המשכנו לכיוון מוזיאון המדבר Sonora Desert Museum. בדרך גילינו שילוט שנשא את שם המקום בו היינו בתחילת היום – בקיצור, כפי שנוכחנו בטיול הזה יש מספר מקומות עם שמות זהים – או שבעצם זה מקום אחד גדול עם מספר כניסות. נסענו בתוך מרבצי קקטוסים ונהנינו מהנוף !
כשהגענו למוזיאון, שמנו לב שהחניות היו מלאות למדי. קצת הופתענו כי בכל זאת זה אמור להיות סתם יום רגיל…
קקטוס ראש-גמל בכניסה למוזיאון. קבלת פנים יפה.
התחלנו עם תצוגה של זוחלים וחרקים.
עצרנו ליד דוכן עם ריינג'רית שהסבירה על קקטוס ה-Saguaro . היא הציגה חתך רוחבי של הקקטוס והסבירה על המאפיינים שלו, כיצד סוג של נקר פוצע את הקקטוס כדי ליצור מקום מחבוא, אליו מתאספות חיות נוספות. מסתבר שהפער בטמפרטורות בין המסתור לאוויר הפתוח גדול למדי כ-15 מעלות – קריר יותר בקיץ וחמים יותר בחורף. היא הסבירה גם שהפציעה של הקקטוס פוגעת בו והוא מתמודד ע"י יצירת מגן המורכב ממספר שכבות. כמו כן ראינו בדוכן את הזרעים הפצפונים ממש של הקקטוס הענק הזה!
בנוסף, למדנו שקצב הצמיחה של קקטוס מסוג זה הוא איטי ביותר, וקקטוס בגובה של 1 מטר הוא כנראה בן 15-20 שנה. מכאן, שהגדולים שראינו הינם בני עשרות ומאות שנים.
הדגמת פנים-הקקטוס. הקקטוס שבתמונה כבן 7 שנים
ירדנו לסיור במערה הקרירה שמדמה מערת נטיפים (הלכנו במסלול מיוחד וקצר – חביב). במערה יש מספר נקודות עצירה ובהן מידע על דיירי מערות דומות (העטלפים, כמובן), על ההיסטוריה הגיאולוגית של איזור טוסון – היכן שהיום יש מדבר, היה פעם ים!
היה שם מידע על כוכבי הלכת במערכת השמש וכן מאובנים ומינרלים שנמצאו באיזור.
יצאנו למסלול של כחצי מייל בתוך המדבר – בדרך ראינו גם חלק מהדיירים של המדבר, שמסתובבים באיזורים מגודרים – זאבי ערבות (Koyote) וסוג של חזירים (Javelina). זאת בנוסף לחיות נוספות שנמצאות בכלובים פנימיים וחיצוניים. בין היתר ראינו כלוב של דוב (שהתחבא) ואמא דורבן תהתה בקול רם – מה לדוב ולמדבר. תשובה לשאלה הזו בהמשך הפוסט
חווילינה (לא חזיר בר !) קויוטים ופסלי ברזל של חיות המדבר
האזור הבא במוזיאון – גן קקטוסים מרהיב ביופיו – עשרות סוגים של קקטוסים וצמחי מדבר בשלל צורות וצבעים – חגיגה לעיניים!
מה עוד יש במוזיאון?
נכנסנו לאיזור מגודר עם ציפורים. בהתחלה לא ראינו הרבה (שמענו בגן הקקטוסים מאחד הריינג'רים שכרגע זו עונת הקינון). התקדמנו בשבילים וראינו פה ושם ציפור כזו או אחרת עד שהגענו כמעט לסוף המתחם ועצרנו ליד עץ גדול עליו גילינו ציפורים רבות. הבעיה שעד שאבא דורבן נערך לצלם – חלקן התעופפו…
עברנו ליד כלוב עם לוטרה וכלוב עם אייילים שונים שרבצו על הסלעים).
נכנסנו לביקור קצר בגלרייה המקומית. בביקור הקודם שלנו היתה תערוכה מקסימה של ציורי חיות. התערוכה הנוכחית איכזבה אותנו ואפילו לא התעמקנו מה היה הנושא כי זמננו היה קצר לקראת המשך היום.
כמובן שלא ויתרנו על מתחם יונקי הדבש. הפעם, היו הרבה אנשים – מה שמן הסתם קצת הפריע לציפורים וראינו פחות מאשר בפעם הקודמת אבל מספיק בשביל להתרשם. בין היתר ראינו הפעם יונק דבש נקבה שמקננת בקן קטנטן בתוך העץ.
חתמנו את הביקור במוזיאון בחלק הימי – מספר אקווריומים בהם צלופחים שונים, דגים וכד'. לצערנו, סוסוני הים יצאו לחופשה ומקומם נפקד מהאקווריום שיוחד להם.
נפרדנו מהמוזיאון ויצאנו לעבר המוזיאון הבינלאומי לחיות – International Wildlife Museum .
זכרנו אותו לטובה מהביקור הקודם שלנו ורצינו לחזור. הפעם הביקור שלנו היה קצר יחסית. חלק מהתצוגות השתנו (צפוי, אבל קצת חבל...) אבל נהנינו לראות את החיות השונות ובמיוחד אהבנו לחזור לחדר מיוחד מקושט במאות פוחלצים של חיות שונות מכל העולם – מרשים ביותר!
נסיעה אחרונה להיום – Mount Lemmon אליו לא הגענו בפעם הקודמת וגם הפעם כמעט והתפספס... קראנו שבפיסגה הטמפרטורה נמוכה משמעותית מהתחתית ולכן כיוונו להגיע לשם בשעות צהרים – אחה"צ כדי להימלט מהחום ...
כבר בתחילת הנסיעה ידענו שהגענו למקום הנכון עבורנו: שוב נוסעים במעלה ההר בינות לרבבות קקטוסים כשכל אחד שונה מרעהו.
בתצפית הראשונה יש שביל קצר ובו מספר שלטי הסבר על הצמחיה השונה. כל עצירה לתצפית – שונה בנוף, לכן שמחנו שעצרנו בכולן (למרות שבאחרונות כבר לא צילמנו). באחת התצפיות מישהו פנה אלינו ואיחל לנו "מועדים לשמחה" – ישראלי שחי שנים בארה"ב. האמת שקצת היה לנו מוזר לשמוע עברית…
ככל שעולים במעלה ההר הנוף משתנה – אם בחלקו התחתון נהנינו מהקקטוסים הרי שהתפאורה משתנה וההר עוטה עצים שמנוקדים בסלעים רבים בגדלים שונים ובצורות שונות – מזכיר קצת את התצורות של ברייס וכד'. כאמור, יש נוף יפה מכל נקודה כמעט על ההר, כולל במקומות בהם לא ניתן לעצור ונותר רק לשטוף את העיניים.
הנקודה המומלצת ביותר (לפי הריינג'רית בקניון סבינו) ואנחנו די הסכמנו איתה – Windy Point Vista. יש מסלול לא קשה, באיזור סלעי במקצת והנוף אוי הנוף – ככל שמתקדמים בשביל נחשפים יותר ויותר לנוף שעוטף מסביב.
אנחנו הגענו עד ל- Summer haven המומלצת לעצירה בשל המסעדה והחנות, אך לצערנו הגענו לשם בסביבות רבע לחמש והכל נראה די נטוש (כמו גם מרכז המבקרים על פניו עברנו בדרך).
הדרך חזרה עברה מהר למדי וכמובן שהמשכנו לצפות בהנאה מסביבנו (למרות הירידות והדרך הפתלתלה).
הזכרנו בביקור במוזיאון המדבר כלוב של דוב שחור. מסתבר שעל ההר הזה (אולי בנוספים, לא בדקנו) יש דובים! את זה ראינו על גבי שלטי אזהרה בצדי הדרך וכן לפי הפחים ליד השירותים.
אם נסכם את חווית הביקור בהר, לפי משפט שקראנו ב-Tripadvisor, בטיול בהר הזה אתה מתחיל במקסיקו ומסיים בקנדה!
פשוט מדהים איך הר אחד מקושט במינים שונים של צמחיה בחלקיו השונים. השלט עם הגובה המירבי אותו ראינו היה 8,000.
זהו ללא ספק Grand Final לחלק של טוסון.
מחר אנחנו נוסעים לפניקס, לחלק השני של הטיול.
