מערב ארה"ב - 2014
חלק 12 - סן דייגו
יום שני 18.08.014
לאחר ארוחת בוקר נחמדה (כמובן שהילדים בקושי מצאו מה לאכול - מזל שהיה שוקו וגם ממרח שוקולד מהבית) רכשנו במלון כרטיסים לגן החיות בהנחה. הם כללו גם נסיעות באוטובוס מודרך ורכבל.
הגענו לגן החיות מוקדם יחסית ומצאנו בקלות חניה, במגרש הכמעט ריק, ממש ליד הפנדה.
גם כאן, כמו בפארקי דיסני, איזורי החניה מסומנים עם דמויות – כאן מספר החניון + חיות לסימון השורות.
התחלנו עם האוטובוס המודרך, בסיור שמקיף כ-70% משטח הגן. בחרנו בקומה התחתונה, כי לא בא לנו לשבת בשמש. חיכינו דקות ארוכות. כשהגיע האוטובוס, הגיעו איתו שניים נוספים... עלינו על האוטובוס השני ובחרנו בצד הימני - בחירה די נבונה, בדיעבד. לאורך כל הדרך הנהגת הסבירה על החיות השונות וגם עצרה מידי פעם ליד כלובים מעניינים. בין היתר, ראינו דב מסוג לא מוכר מדגמן על ענף!
.
כמו כן, ראינו גורי ג'ירפות (חמודים), מספר קואלות מנומנמים בתוך עצים וכן ציפור מוזרה עם צבע צהוב מסביב לעיניים....
כשירדנו מהאוטובוס סיירנו רגלית במרחבי הפארק וכיסינו חלק די משמעותי: ראינו ציפורים שונות, חברים ממשפחת החתולים, את דובי הקואלה החמודים- מקרוב, גורת אורנג-אוטן וכמובן נכנסנו לאיזור הפנדות.
למרות ביקורות שקראנו - נכנסנו ללא שום המתנה לאזור. לא היה תור! ראשונה ראינו את הדובה האם! גדולה, מיוחדת, חמודה. היא אמנם שיחקה עם ענף של במבוק, אך פניה היו לכיוון שלנו וראינו את כולה! דווקא הבת שלה ישבה בתוך שיח והצלחנו לראות את צבעי הפרווה מבעד לעלים ואולי אזניים מידי פעם...
כאמור, לאחר שכיסינו רגלית חלק ניכר של הגן, נסענו בהסעת הקנגורו, אלו אוטובוסים דומים לאלו של הסיורים המודרכים אלא שהם עוצרים בחמש תחנות ברחבי הגן – באיזורים שונים. הפעם ישבנו למעלה ומאוד נהננו מחיות שראינו בסיבוב הקודם וגם מכמה שלא... צריך להביא בחשבון שההסעות האלו כנראה יוצאות בזמנים קצובים ולכן גם מחכים בכל תחנה מספר דקות – זה משמעותי אם יושבים למעלה בשעת צהרים, בשמש הקופחת...
.
עשינו השלמה באיזור דובי הקוטב הלבנים (שמשום מה אחד מהם שהה רוב הזמן מתחת למים והשני ישן במעין מערה קטנה). ראינו איילים עם קרניים מוזרות מרוסיה. וכן סוגים שונים של צבאים.
שם נסענו במעין רכבל – קרוניות פתוחות שמתאימות לעד 4 אנשים בכל אחרת, לכניסה לגן.
יצאנו לעבר מוזיאון הטבע הקטן והמאכזב (למרות כמה מוצגים מעניינים - לפחות בעיני אמא דורבן...)
עייפים, פנינו חזרה למלון ומשם לארוחה משביעה בדני'ס.
יום שלישי 19.08.014
בוקר.
מתפנקים עוד כמה דקות במיטה...
לאחר ארוחת הבוקר, יוצאים רגלית ל-Old town state museum, שממוקם במרחק דקות ספורות מהמלון - לא היה לנו מושג....
פשוט חוצים את הכביש במרחק קצר מהמלון ולאחר החניון ממשיכים ישר.
זה מעין מוזיאון פתוח. הבתים מקוריים ו/או משוחזרים (בכל מקרה. מהסביבה). לחלק מהבתים קוראים “מוזיאון” – שם מוצגים שחזורים או פריטים ומידע מהעבר. ראינו בית ששימש מסעדה
וכן מבנה שנקרא "Courthouse“ ובו חדר המשפט עם כיסא השופט, החדר של השריף, החדר של ראש העיר ובחוץ תא של כלא - חדרון מתכת שנראה לא סימפטי בחום הקופח...
.
בשאר הבתים מוכרים כל מיני דברים. מסתבר שפותחים בעשר וחלק מהחנויות היו סגורות...
ביקרנו בחנות נרות וסבונים וראינו איך לוקחים גוש שעווה ומעצבים אותו לנר מרשים. פול התנצל שהנר שהוא מגלף הוזמן לחתונה ולכן הוא לבן. הוא הסביר איך טובלים נרות בנוזלים צבעוניים חמים כדי ליצור נרות צבעונים.
.
.
עברנו בחנות ממתקים יפה אך יקרה ובעוד מספר חנויות עם מוכרים לבושים כמו בעבר ובהן ומוצרים מקסיקנים צבעוניים ומיוחדים מכל מיני סוגים וגדלים - קישוטי גינה, חיות מחומרים שונים ועוד המון פיצ'פקס יפי מראה.
.
הנוער גילה קצת חוסר סבלנות, לכן. חזרנו למלון, עשינו הפסקה קצרה - בה דורבן ב' נהנה בבריכה. נסענו לפיצה האט (שוב סניף אקספרס, לאכזבתנו). לאחר שיטוט באיזור לקחנו פיצה ואכלנו אותה בחדר. השארנו את הילדים ויצאנו למספר שעות בחזרה לחנויות לשיטוט מהנה.
עצרנו בבנין בו שוחזרה כיתת בית הספר וניהלנו שיחה ארוכה עם מתנדב מבוגר שלא מבין את אובמה (וזה בלשון המעטה!)
.
המשכנו לחנויות שונות – חנות מוצרי עור בה ראינו וצילמנו רובים ממלחמת האזרחים...
בחנות של תלבושות עתיקות - כובעים, שמלות מניפות ועוד ניהלנו שיחה עם המוכרת על יופיו של המערב. היא קוראת לו Gold , בניגוד ל"צהוב" שאנחנו מכנים את החלק הזה של הטיול – אהבנו את המושג והחלטנו לאמץ אותו.
סיימנו בחנות הנרות בה רכשנו נר צבעוני ומיוחד (כמובן שהבחירה היתה קשה) ומשם סיירנו באיזור Fiesta del reyes ובו חנויות ומסעדות באווירה מקסיקנית - כולל המוסיקה שנשמעה....
יום רביעי 20.08.014
יום אחרון של טיול, לפעם הזו.
רצינו לסייר היום בפארק בלבואה על מוזיאוניו ואז לרדת לכיוון הנמל.
בפועל, היינו רק באיזור הפארק משאירים סיבות לבוא לבקר שוב...
כבר כשירדנו מהרכב, בחניה של גן החיות, פילח ברק את השמים ומספר טיפות קטנות נחתו על פנינו. הגענו לאחד המוזיאונים וגילינו שהם נפתחים רק בעשר...
בינתיים, צעדנו בשדרה הראשית, עברנו בגנים הקטנים, צילמנו את הפסלים הססגוניים מחוץ למוזיאון מינגי ושמחנו לזהות שמרכז המבקרים פתוח. לאחר התייעצות קצרה שמנו פעמינו לעבר מוזיאון האדם עליו קיבלנו אתמול המלצה, באחת מחנויות העיר העתיקה.
.
לאחר התלבטות - וטיפות הגשם שהתגברו קלות, רכשנו כרטיסי כניסה למוזיאון ובנוסף לתערוכת מכשירי עינוייים שהגיעה מאיטליה (בתוספת של כ-7 דולר בממוצע). המוזיאון נעם לנו: הן הנושאים והן התצוגות עצמן. היתה תצוגה של תולדות הבירה, עם המילה עצמה בכל מיני שפות. מיד שמנו לב שבעברית כתבו הפוך "הריב". הערנו לאחד השומרים שחייך ואמר שהבעיה מוכרת (דווקא בגלויות בחנות המזכרות הקטנה היה כיתוב נכון!).
למדנו עובדות מעניינות על הבירה שהיוותה מרכיב תזונתי חשוב, בימים עברו. ראינו אבנים ענקיות מפוסלות של בני המאיה.
בקומה השניה היתה תצוגה של החיים בעבר, תצוגה של כל מיני דברים מיוחדים ללא קשר - פשוט רצו להציג אותם.
תצוגה על ההתפתחות מהקופים הפרימיטיבים ועד לאדם - כולל דגם של קופה אוסטרלית ששוחזרה מעצמות שנמצאו - בשם לוסי. השלד שנמצא היה כ-40% מגופה - הרבה יחסית לתקופה.
עברנו בחדר עם המון המון שנים וההמצאות או הגילויים שהיו בהן - מיוחד ומעניין! ראינו תצוגה על DNA , שונה מאוד מזו שבמדעטק. היה גם הסבר מומחש על איברי הרבייה הנשיים וכן המחשה של לידה (ליד דגמי עוברים בגילאים שונים).משם המשכנו לתצוגה של מומיות וסרקופגים שונים - מעניין מאוד.
*** לצערנו, כשהגענו הביתה גילינו שחלק מהתמונות שצולמו במוזיאון הזה נעלמו. לאחר בחינה של שאר התמונות שצולמו באותו יום, הסתבר שלא היה מספיק מקום בזיכרון וחלק מהתמונות נדרסו ע”י תמונות שצולמו מאוחר יותר. עשינו קצת השלמות מהאינטרנט, במיוחד לאלבום הפרטי שלנו – למזכרת ***
.
סיימנו במעבר לבנין ממול לתערוכת מכשירי העינויים. כמובן שאסרו את הצילום ונימקו זאת בחוסר רצון להסתבך עם הבעלים האיטלקיים....
היו שם עשרות כלים שונים ומשונים - רובם עם המחשות ציוריות וזאת בנוסף להסברים מילוליים - מצמרר ומעורר חלחלה.... איזו יצירתיות מעוותת. בין היתר למדנו שחלק מהעונשים הושתו על נשים לא צנועות, רכלניות או סתם כאלה שהעזו לדבר ליד גבר או להתחצף למי שמעמדו גבוה יותר.... אחרים סתם נועדו להשפיל ועוד ועוד..
*** התמונות המצורפות – מהאינטרנט ***
משם המשכנו למשהו אחר לגמרי – מוזיאון דגמי רכבות. הרכבות היוו רק חלק מתוך סצינות שלמות ותפאורות מפורטות של ערים, קרקסים, איזורים שוממים ועוד. שמנו לב שהעובדים שדואגים לתקינות הרכבות - גברים מבוגרים שחיוך מרוח על פניהם. במיוחד זכורים לנו: רכבת מיניאטורית, דגם של מכונה לשטיפת מכוניות, ירידים, כבאית ליד בית שעולה בלהבות. ועוד ועוד - הרבה רכבות הסובבות על הפסים, בתוך מנהרות - פשוט בכל מקום.
.
יצאנו משם רעבים. ישבנו על ספסל לאכול כריכים ודורבן ב' הכריז שנמאס לו ממוזיאונים. רצינו לטייל בגן המדברי אך החלטנו לדגום מרכז מדע אליו יכולנו להכנס בחינם הודות לכרטיס המוזיאונים - רוב המוצגים היו בנושא תעתועי ראיה - בקיצור בילינו שם זמן לא קצר בהנאה מרובה של כולם!
בדרך לגן המדברי עברנו ליד המזרקה, בה עמדו שורה של חבר'ה צעירים ושפכו מים מדליים אחד על השני – מן הסתם ווריאציה כלשהיא על אתגר דליי הקרח שנפוץ לאחרונה.
עברנו את הגשר והתאהבנו בגן עתיר הקקטוסים, המקסים - סוגים שונים ומגוונים - תאווה לעיניים ולמצלמה!
.
גם גן הוורדים הסמוך היה יפה מראה ונעם לנו יותר מזה המפורסם יותר, בו היינו בפורטלנד בשנה שעברה...
.
את הביקור בפארק סיימנו בשוטטות נעימה בין הגלריות בכפר האמנות הספרדי.
.
במיוחד אהבנו חצר עם פסלים מיוחדים. למזלנו, גילינו את השלט שמבקש לא לצלם, רק כשעמדנו לצאת משם... את הדמויות בתוך הגלריה נצטרך לשחזר מהזיכרון.... גם חנות עם עבודות מעץ מצאה פינה חמה בליבנו ובמיוחד דמויות חיות ששמותיהן משולבות בתוכן.
עייפים עצרנו למספר דקות במלון ומשם לדני'ס שקרוב יותר למלון.
את שאר אחר הצהרים בילינו בסידור וניקוי הרכב לקראת החזרתו ואריזת הציוד במזוודות....
