יום חמישי , 07.08.2014

הצלחנו לצאת מוקדם (רבע לתשע!)

קצת הופתענו לגלות שהדרך שלנו עוברת דרך פארק ציון אבל ההפתעה התחלפה במהירה עם תחושה של הנאה – בתחילת הדרך ראינו מספר איילים ובהמשך הלסת לא הפסיקה להשמט מהנוף המהמם!

.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

.

​

​

​

​

​

​

​

​

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

גם לאחר שיצאנו מהפארק הנופים המשיכו לתת תחושה טובה של נסיעה מהנה –קשה לתאר את הנוף של ההרים האדמדמים, מנוקדי העצים , הרים מיוחדים שניכרות עליהם השנים דרך שכבות שונות, לפעמים באותו צבע ולפעמים בצבעים שונים – צריך פשוט לנסוע ולשטוף את העיניים ביופי הזה!

קצת לפני פייג' פנינו שמאלה לכביש נופי לנקודת תצפית יפהפיה על אגם פאוול הכחול-כחול, המצוקים המרהיבים ובכלל...

​

​

​

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

עצרנו במרכז המבקרים של סכר גלן.

מסתבר שיש 2 רצפים של סיורים והאחרון של הבוקר בדיוק יצא מספר דקות לפני כן. פרט לכך נאמר לנו שהמעלית מקולקלת חלקית ולא ראינו טעם לחזור מאוחר יותר. הסתפקנו בסיבוב קצר על המרפסת החיצונית לצילומים והתרשמות וגם הליכה קצרה על הגשר שעובר מעל הנהר.

​

​

​

​

​

​

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

.

 

​

נסענו לכיוון המלון, אבל היה מוקדם, ממש מוקדם.

המשכנו לעבר קניון אנטילופ העליון, למרות שזה לא היה בתכניות שלנו.

נאמר לנו שיש מקום רק לסיור של 4. ביררנו לגבי האור במערות הידועות. נאמר לנו שהשעות המתאימות הן בבוקר עד הצהרים. החלטנו לוותר.

 

עצרנו לארוחת צהרים בפיצה האט (סניף קטן, לא ממש דומה לסניפים הגדולים יותר – הן במסעדה והן בהיצע התפריט)

לאחר שאגרנו כוחות יצאנו לעבר פרסת הסוס המפורסמת.

למרות מה ששמענו, היה שילוט ברור למקום. בטח סידרו את זה לכבודנו...

הצעידה למקום קצת מתישה, הליכה בחול קצת טובעני, בחום, אבל סה"כ לא נורא.

​

​

​

​

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

הגענו למקום ו...

אין ספק שזה מקום יפה מאוד וגם צילמנו לא מעט, אבל חלפה בנו תחושה של אכזבה קלה.

לא יודעים למה אבל חשבנו שזה יהיה יותר מרשים!

קצת חבל שלא ניתן לראות את כל הפרסה, אבל בשביל זה יש אינטרנט, לא?

פרט לנהר עם הצבעים החזקים והיפים, והסלעים הענקיים שממול, אהבנו גם את הסלעים במקום התצפית.

 

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

הסיור לקח לנו פחות ממה שחשבנו וסיימנו בשעת צהרים מוקדמת למדי.

(הבעיה היא שגם אם היינו רוצים להתקדם במסלול, אין מלונות בנמצא בטווח הקרוב והבינוני וגם אם יש אחד או שניים הם במחירים מופקעים...)

ידענו שהחדר עדיין לא מוכן ולכן עצרנו בוולמארט המקומי גם כדי לתפוס קצת צל וקרירות וגם כדי להוסיף עוד כמה בקבוקי מים – המסלולים שלנו לא ארוכים, אבל הימים – ימים חמים וצריך לשתות הרבה.

 

המלון (Page Boy) לא גדול ופרוס על מספר מבנים חד קומתיים עם יציאה לגינה שמקיפה את הבריכה.

את הזמן הפנוי העברנו בכיף במנוחה ב"חצר", צוברים כוחות לקראת יום עמוס שמחכה לנו מחר.