Heading 1

​​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

יום ראשון, 01.04.2018

לאחר שינה לא רצופה (אנחנו, ההורים, היינו ערים כשעתיים באמצע הלילה) התכוננו ליום החדש.

התחלנו בשוק איכרים איזורי, Rillito Park Farmers Market  הלכנו בינות לדוכני ירקות, צמחים, סבונים, מאפים ועוד.

אבא דורבן דגם קפה ושעועית. דבר שאפיין בעינינו את השוק – אנשים שבאו עם הכלבים שלהם. ראינו כלבים בכל מיני צבעים ובמיוחד גדלים שונים – החל מכלבלבים קטנטנים וכלה בשניים שלושה כלבי ענק!

 השוק קטן וחביב אך מוכוון ברובו למוצרי 'בריאות', לא ממש אהבנו.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

רצינו לבקר בגלריה שנמצאת במבנה מיוחדת  DeGrazia Gallery in the Sun. כשהגענו התאכזבנו לגלות שהיא סגורה בשל הפסחא.

המשכנו לתחנה הבאה – Sabino Canyon. המקום נמצא גבוה בהמלצות Tripdavisor ובפעם הקודמת  שהיינו בטוסון, נאלצנו לוותר על טיול בו בשל מזג האוויר הגשום, שאיים לגרום להצפות בדרך (גם אמרו לנו בזמנו, שלא בטוח שהשאטלים יהיו במשך כל היום, כך שייתכן ונצטרך ללכת במים כברת דרך).

הגענו דקות ספורות לפני עשר וחצי והצלחנו לעלות על השאטל הקרוב.

ניתן לטייל בקניון רגלית וניתן להיעזר בשירותי השאטל (10 דולר לאחד) שנוסע במסלול של כ-3.8 מייל כיוון. היות ולא ידענו למה לצפות ואיך תנאי הדרך- העדפנו לעלות על השאטל.

בדרך יש 7 תחנות בהן ניתן לעלות ולרדת (בחלקן הגדול יש גם שירותים!).

הדרך עוברת בקניון הררי מנוקד בקקטוסים שונים ומגוונים וכן בצמחיה עשירה נוספת. לפי דברי הנהג, בשיטפון האחרון נפגעו כ-80% מהעצים בסביבת הנהר. לכל אורך הדרך ראינו אנשים צועדים בדרך הראשית (כאמור, הרכבים נשארים בחניה ורק השאטלים מורשים לנסוע בדרך), כאשר השאטלים נותנים להם זכות קדימה, במיוחד במעבר בגשרים. 

​

כמובן שצילמנו את הנוף המשגע, למרות שתמונה קטנה מתקשה לתאר את ההרגשה ואת התמונה הכוללת.

כשהגענו לקצה המסלול ירדנו מהשאטל, עשינו מסלול  קצר ברגל מכיוון שמיהרנו לרכוש כרטיסים להספיק לשאטל, לא עברנו במרכז המבקרים ולא לקחנו מפה של הקניון. לכן, לאחר שירדנו מהשאטל, ביקשנו מגברת צעירה לצלם את המפה שלה. ואז התערבה סבתה, שזיהתה את העברית, וסיפרה שהיא , ילדיה ונכדיה יהודים, שחלקם דוברים עברית. היה נחמד לפגוש באמצע המדבר דוברי שפתינו,

   בעת העליה עם השאטל, התפלאנו לראות משפחות שיורדות ברגל.                                                  מפת הקניון, שעזרה לנו להחליט לנסות גם. 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ולאחר שיחה קצרה והתבוננות במפה החלטנו לרדת את כל הדרך חזרה ברגל. ההליכה די קלה, רובה בירידות – על פני הכביש הסלול. מידי פעם עצרנו לצלם קקטוסים וכן את הנהר באיזורים  של הגשרים – שם ניתן לראות את ההשתקפות של הנוף במים הצלולים!

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ליד חלק מהתחנות יש גישה רגלית קצרה לשולחנות 'קרן קיימת' מאבן. דגמנו אחד מהם לארוחת צהרים קלה עם כריכים שהבאנו איתנו.

עצרנו ליד אחד העצים כשראינו יונק דבש מעופף בינות לענפים – מקסים!

הקניון כל כך מרשים, וכשהולכים ברגל יש ,תנאים נוחים לצילום, וסיבה למנוחה. לא הפסקנו לצלם. . פשוט אהבנו.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

                                                                                                          ככה  מזהירים בסבינו קניון

                                                                                                      מתאונת אופניים        

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

כמובן שכשהתקרבנו לסוף המסלול כבר רצינו שייגמר,

​ודווקא שם לא היתה תחנה…  סה"כ ההליכה ברגל ארכה כשעתיים (מהנות ביותר, אפילו שהיה חם, כ- 38 מעלות).

​הסתובבנו קצת באיזור מרכז המבקרים, כשלפתע חלפה במקום ציפור Road Runner (מיפ-מיפ מהסרטים המצויירים) הפעם הצלחנו לצלם אותה – אנשים התרגשו ושאלו אותנו- הישראלים - איזו ציפור זו...

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

את הסיור סיימנו בשיחה עם ריינג'רית במרכז המבקרים, ממנה קיבלנו מידע על Mount Lemmon  שמשום מה חמק מהתכנונים שלנו…

החלטנו לוותר על כניסה לשמורת Saguaro בגלל העייפות. מסתבר שיש 2 חלקים לשמורת ה- Saguaro. בטיול הקודם היינו בחלק המערבי. לפי הריינג'רית אין הבדל מהותי בין השניים. למרות שבחלק המערבי ככל הנראה הדרך הרכובה יפה יותר וגם יש בו פטרוגליפים.

עצרנו בפיצה האט לארוחת צהרים, משם לוולמארט לקניות וחזרנו למלון עם הקינוח – עוגות מה-Cheese Cake Factory.

כאמור, איכשהו התפספס לנו בתכנון Mount Lemmon. לכן, ישבנו ובדקנו איך ניתן לשלב אותו בתכניות.  זה אחד היתרונות בטיול הנוכחי – אין לחץ זמן והמסלול גמיש.

​