מזרח ארה"ב - 2014
החוף המזרחי והחוף המערבי - הקדמה
הקדמה:
בוגרי שלושה טיולים לארה”ב:
צפון חוף מערבי + הרוקי'ס הקנדיים (2013).
הפעם רצינו לשלב בין מזרח ומערב, כדי לקלוע לטעמים השונים של בני המשפחה, ובו בזמן: לחזור ולבקר במקומות שאהבנו וכן להכיר מקומות חדשים.
עם הזמן שמנו לב שהטיול הראשון היה יותר בסימן של ערים גדולות ומוזיאונים.
ככל שחולפות השנים, אוהבים לטייל (יותר) בטבע ולהנות מהשונות והססגוניות של השמורות והקניונים השונים!
*** טעימות על קצה המזלג – בסוף הפוסט הזה ***
רגע לפני, בנימה אישית:
תכנון הטיול התחיל כבר בדרך חזרה מהטיול הקודם.
כמו תמיד, הכרטיסים הוזמנו חודשים ארוכים מראש וזמן לא רב אחריהם נסגרה גם השכרת הרכב.
גם הזמן, כדרכו בקודש, הזדחל לאיטו.
בתחילת יולי, כשלושה שבועות לפני שעת ה-ש', עדיין הכל נראה רחוק וההכנות הראשוניות שבדרך כלל כבר מתחילות, התנהלו בעצלתיים.
ואז...
פרץ מבצע "צוק איתן".
נכון, אנחנו לא בקו האש – לא הקדמי וגם לא זה שמעבר ובכל זאת בילינו מספר פעמים בממ"ד, דבר שגרם לטיול להראות רחוק רחוק.
קיווינו שהכל ייגמר בטרם נצא לדרכנו, אך לצערנו, התבדנו...
גם כשחזרנו (לאחר חודש!) עדיין עפו טילים מעל לראשים …
סיכום במספרים:
זוג הורים + שני מתבגרים (רגע לפני 17 ו-15)
32 ימים, דלת-לדלת (Door-to-Door)
4,125 מיילים נסיעה (~1,500 במזרח, והשאר במערב)
19 מלונות שונים.
כ- 143$ ממוצע ללילה (בוסטון וסן דייגו העלו משמעותית את הממוצע).
כ- 17,000$ עלות כוללת של הטיול.
מסלול מושלם! טיול מופלא!
היות ולבלוג חלקים רבים, ננסה להקל ע”י קישור בכל פוסט לחלק הקודם (בהתחלה) ולחלק הבא (בסיום).
מוזמנים להצטרף ולהנות!
חלק 1 - אולבני
ימים שני – שלישי, 21.07-22.07.2014
בלילה לפני הטיסה, ניסינו לעשות צ'ק אין באינטרנט ולא הצלחנו, כך שגם השעות האחרונות העלו את מפלס המתח שממילא כבר נסק אל על ואנחנו בכלל טסים עם דלתא...
בבוקר התקשרתי לדלתא ומסתבר שבעיית ה"צ'ק אין" מוכרת אבל "טוב שהתקשרת, כי הטיסה שנועדה לחצות ועשרים נדחית לסביבות שלוש וחצי, רבע לארבע. הקדמת אותנו, רצינו לעדכן..."
מתקשרים לנהג ודוחים את היציאה לשדה התעופה במספר שעות.
האמת, למרות הדחיה, יותר מהר לנסוע לשדה כשיוצאים מאוחר בלילה והכבישים ריקים.
הגענו לשדה ורצינו לעשות "וי" כי צלחנו את הדרך ללא אזעקות. ואז ראינו מספר מכוניות עומדות בצד!
היי, לא שמענו שום דבר... הנהג מרגיע אותנו שזה ככה בזמן האחרון. אנשים לא רוצים לשלם על חניה וממתינים בצד הדרך לאנשים שמגיעים...
השדה די נטוש, כי לא אמורות להיות המראות בשעות האלו.
בדלפק של דלתא מסיימים את הצ'ק אין ומקבלים שוברים לארוחה קלה לבחירה (כנראה בגלל העיכוב), באחת ממספר מסעדות בשדה - לאור הכתבות שפורסמו לאחרונה על המחירים בנתב"ג הרגשנו ברי מזל ואפילו תרמנו שובר אחד לקבוצת נערים.
מטיילים בדיוטי פרי ועוצרים לנוח במתחם של כסאות מפנקים ליד טלוייזיה ענקית!
לקראת שעת העליה למטוס מתייצבים באיזור השער וזוכים לעיכוב נוסף, בשל בעיות במחשב או משהו דומה.
גם כשאנו כבר במטוס לא יוצאים לדרך – הפעם בגלל נוסע/ת שלא אותר/ה והמזוודות כבר למעלה...
בשעה טובה, בחמש לפנות בוקר, יוצאים סוף סוף לחופשה ומשאירים את הלב בארץ.
קצת לאחר ההמראה, מודיעים לנו שבין הארוחה החמה לארוחה הקלה שלקראת הנחיתה, אנו מוזמנים לבקר במטבחונים שעמוסים בכל טוב – חטיפים קטנים (בוטנים ובייגלה), כריכים ופרוסות עוגה.
הטיסה עברה בסדר, בסך הכל, למרות שהשינה לא ממש צלחה.
מגיעים ל-JFK, יש לא מעט אנשים באיזור ההגירה, אבל מעט מאוד עובדים...
מצדדינו בני דודים מכל מיני ארצות ולא תמיד התחושה נעימה. בכל זאת אנחנו באמצע לחימה...
ההגירה עוברת בשלום, המזוודות מזוהות ואנחנו יוצאים בטראם לכיוון הרץ לשכירת הרכב.
במקור, היינו אמורים לנחות בשעת בוקר מוקדמת ועכשיו כבר תשע – שעה לא סימפטית לנהיגה בניו יורק.
עד שה-GPS מתאפס, מנסים להבין את ההוראות שקיבלנו בהרץ ומצליחים להתבלבל.
למזלנו, יש מלון בינות לבניינים. אמא דורבן נכנסת לקבלה ויוצאת עם דפי הסבר מ-Google Maps.
סוף סוף מתאפסים ומתחילים לנסוע.
מחברים את ה-Webbing, שילווה אותנו נאמנה בטיול (הפעם לקחנו איתנו ראוטר שיכול להתחבר למספר מכשירים, כך שיש לנו קשר לעולם רוב הזמן).
מצליחיים להתחבר לאינטרנט ומגלים שדלתא מודיעה על ביטול הטיסות לארץ!
למזלנו, הפעם לא תוכננה לנו טיסת המשך, כך שלמרות העיכוב הספקנו לבקר במוזיאון מדינת ניו-יורק באולבני.
קראנו שמשעה שתיים החניה חינם, אבל מה לעשות שהמגרש קטן במיוחד. מחליטים לחפש ברחובות הקרובים ומוצאים רחוב שבו מותר לחנות ללא תשלום פרט לימי שני (מזל שהיום יום שלישי).
מגיעים למוזיאון עייפים ומותשים, אך מחליטים להתחיל רשמית את הטיול – מסיירים בתצוגות השונות, אך לא מצליחים כל כך להתלהב. לאחר מספר תמונות בודדות, המצלמה מפסיקה לתפקד. תצוגה של אירועי 11 בספטמבר מחברת אותנו לנעשה בארץ. מוצגת שם כבאית שחלקה הקדמי חרוך קשות ואנחנו חשבנו על החיילים שלנו שנהרגו בתחילת השבוע בנגמ"ש...
.
סיימנו את הביקור במוזיאון בקומה הרביעית בה עלינו על קרוסלה עתיקה, בת כ-100 שנה וחזרנו בכיף לילדות למספר דקות...
.
משם המשכנו עוד כשעתיים וחצי ל- Plattsburgh, שם העברנו את הלילה וגם הספקנו להצטייד בוולמארט המקומי.
