​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

יום שני, 03.08.2015 - סלעים אדומים ואמפי מיוחד!

היום קצת התעצלנו לקום ולאחר ארוחת בוקר מורחבת וטובה במלון (כולל פנקייקים שיצאו ממכונה) יצאנו ל-Red Rock Park שיש בו אמפיתאטרון בתוך הסלעים. שום דבר לא הכין אותנו למה שראינו.

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

כבר כשהתקרבנו הבחנו בסלעי הענק האדומים. שאלנו ריינג'רית מקומית איך מגיעים לאמפיתאטרון. מסתבר שיש 5 חניות שונות במפלסים שונים של הפארק. חשבנו בהתחלה להגיע לעליונה שבהן, ליד המוזיאון. מזל ששינינו את דעתנו!

 

ראינו, די בתחילת הדרך, מקום פנוי בחניון והתחלנו לטפס במדרגות שפשוט לא נגמרו…

​

​

​

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

מספר דו ספרתי של גרמי מדרגות העלה אותנו לתוך האמפיתאטרון, שכלל 69 שורות ובהן בין 86 מושבים (בשורה הצרה) ל-153 מושבים! (בשורה הרחבה) מדהים!

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

כשהגענו למעלה,ראינו שהאמפיתאטרון מהווה, מן הסתם לא לפי התכנון המקורי, חדר כושר ענקי!

אנשים רצו למעלה, על השורות, אחרים עלו שורה שורה תוך שהם עושים שכיבות סמיכה ביניהן, אחרים פשוט רצו לאורך השורות – כל אחד כראות עיניו. בין היתר ראינו אנשים שעשו יוגה, סתם נעמדו על רגל אחת והיטו את הגוף קדימה בכל שורה ועוד ועוד!

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

אם תסתכלו היטב, בצד שמאל, ליד האישה בלבן – מתעמל עם גופיה אדומה עושה שכיבות סמיכה. ​במושבים הנמוכים יותר – אנשים רצים במעלה השורות….

 

בפיסגה נכנסנו למוזיאון שחלק הארי שבו מוקדש לאמנים שהופיעו בו: יש רשימות הולכות ומתארכות לפי שנים, תמונות של אמנים ידועים ביניהם: אלה פיצג'רלד, סטינג, ניל יאנג, החיפושיות (כן ה-Beatles גם הם היו שם) ועוד ועוד – מרשים ביותר!

משום מה לא ראינו איזכור של אלביס – בלט בחסרונו...

.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

​

​

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

בצער נפרדים מהמקום. המקום מדהים ומיוחד ושווה ביקור ואת המאמץ להגיע אליו ולעלות למעלה.

יורדים חיש מהר את המדרגות ויוצאים לדרך.

אמנם היום היה מעונן מאז הבוקר, אבל שום דבר לא הכין אותנו למופע הברקים שהופיע לפתע מול עינינו ולמבול השוטף שבא בעקבותיו! פשוט לא ראינו את הכביש. לרגע שקלנו לרדת באחד ה-Exits, לאחד ממתחמי המזון, אבל המשאית שלפנינו נסעה כל כך לאט והשלטים בקושי ניראו.

בשלב מסוים ירדנו מהכביש הראשי והגענו למתחם חנויות גדול. לא ראינו משהו מיוחד שהצדיק ירידה מהרכב ולכן חזרנו לכביש המהיר וגם הגשם נחלש עד שנפסק לחלוטין.

הגענו ל- Garden of Gods Park ב-Colorado Springs, מקווים מאוד שהגשם לא יחזור! זהו פארק קטן עם סלעים המצביעים לכיוןן השמיים. אולי מכאן מקור השם.

לאחר ביקור במרכז המבקרים המושקע – קיר שלם מלא פוחלצים מהאיזור, נכנסנו לרכב והצלחנו בקושי למצוא מקום בחניון הראשון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

 

יצאנו למסלול הליכה בינות למצוקים אדומים יפהפיים (וגם קצת לבנבנים, פה ושם). המסלול לא היה ברור ואנחנו שוטטנו כעשרים דקות עד שהחלטנו לסיים. כשנסענו אח"כ ברכב, בדרך החד-סיטרית, שמנו לב שדי כיסינו את רוב הסלעים.

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

עצרנו ליד ה- Balanced Rock, לא ממש מבינים למה כולם צריכים להצטלם בדיוק באותה פוזה – מחזיקים בסלע כדי שלא ייפול.…

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

חשבנו להמשיך לאתר שמזכיר את Mesa Verde, אבל ביקור במרכז מידע קטן' רגע לפני, שינה לנו את התכניות: נאמר לנו שאם היינו כבר ב-Mesa Verde, אין טעם להיכנס לאתר המקומי הקטן. מצד שני קיבלנו המלצה להמשיך לתוך העיירה ואחרי שעוברים אותה להגיע ל- Rainbow Falls. רגע לפני שהמשכנו בנסיעה, חצינו את הכביש להיכנס לחנות יפהפיה של אדם שמגלף דמויות מעץ - כבר בחוץ יש עשרות גילופים רובם בדמויות של דב, אבל גם מספר דמויות מאגדות וסרטים מצויירים כמו Roadrunner ("מיפ-מיפ") וזאב הערבות שתמיד בעקבותיו.

לצערנו הכל היה גדול וכבד והסתפקנו במראה עיניים בלבד…

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

משם המשכנו למפלים - הופתענו לגלות שהמפלים זורמים מתחת לקשת אבן, מלאה בהמון המון גרפיטי צבעוניים. המפלים עצמם נחמדים והמים ממשיכים לזרום בקטע מסוים כמו במדרגות .

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

משם המשכנו למפלים - הופתענו לגלות שהמפלים זורמים מתחת לקשת אבן, מלאה בהמון המון גרפיטי צבעוניים. המפלים עצמם נחמדים והמים ממשיכים לזרום בקטע מסוים כמו במדרגות .

​

למרות תכניות מוקדמות אחרות, הוחלט שזו הנקודה האחרונה להיום ומשם למלון ב- Pueblo.