מערב ארה"ב - 2015
חלק 0 - הקדמה, רגע לפני שיוצאים לדרך
ראשית, הקדמה, בנימה אישית:
זהו ביקורנו הרביעי בחוף המערבי ועדיין לא שבענו ממנו.
רבים ממכרינו ובני משפחתנו אינם מבינים מדוע אנו חוזרים לאותם מקומות שוב ושוב.
בחלק מהמקומות זו לנו הפעם השלישית, ואנו תקוה שלא האחרונה. עבורנו, הקסם של 'הפעם הראשונה' מתקיים גם בשניה ואפילו בשלישית...
מאוד נעים לחזור למקומות מוכרים ולשלבם עם מקומות חדשים.
אנחנו אוהבים לטייל, נהנים מאוד מסיר הלחץ המשפחתי (למרות הקשיים), מהנופים המיוחדים, להתרחק קצת מחיי היומיום הלוחצים בארץ ולנשום אוויר צח יותר...
קשה לנו בלי ביקור בילוסטון כל כמה שנים, לפגוש שם, בכיף, את בעלי המוטל "שלנו" בווסט ילוסטון, (בריאן ופטי) ואת החיות המקסימות בפארק, לצד הבריכות התרמיות המדהימות, מתגעגעים לעיירה Moab עם כל מה שסביבה - Arches , Dead horse ודרכי הנוף שבאיזור. וכן, גם אם הרבה משמות השמורות ופארקי הטבע כוללים את המילה "קניון" – אין שניים זהים, וטוב שכך!
... כמובן שלא כיסינו את כל מה שיש במקומות המהממים האלה. לעיתים, לא עצרנו בכל מקום, כדי שיהיה תירוץ לחזור....
הטיול הראשון לחוף המזרחי לווה בהרבה חששות, ביקרנו בעיקר ערים הגדולות ומוזיאונים וכמובן בפארקי השעשועים באורלנדו ולטבע הקדשנו ממש טיפה. בתום חמישה טיולים בארה"ב ב- 5 שנים, היוצרות כמעט והתהפכו לגמרי – רובו של הטיול היה בטבע ומעט הוקדש לערים. הילדים היו אלו שביקשו עוד ועוד מסלולי הליכה ונופים.
כששבנו הביתה מכל אחד מהטיולים העלינו לפורום בלוגים מפורטים [רובם נכתבו בזמן אמיתי]. ניסינו להציג את המקומות בהם היינו והחוויות שצברנו, אך גם - איך משפחה אחת, רגילה, ישראלית, עם הקשיים הרגילים ושאינם רגילים, יכולה ליהנות.
לאחרונה סיימנו להכין את אלבומי המסע של הטיול האחרון, שהצטרפו ממש לפני כמה ימים, ברוב כבוד, לחבריהם על המדף המיוחד.
כפי שסיפרנו בעבר, הפקת כל אלבום, בדומה להעלאת הבלוג והתמונות, גורמת לנו לחוות את הטיול בפעם שלישית (הראשונה בתכנון והשניה בטיול עצמו)
במבט לאחור, בטיול הזה סגרנו 'סוג של מעגל' – התחלנו לטייל ביבשת ב-2010 כשהילדים היו בני 13 וכמעט 11 , בקושי יצאו מהאוטו לראות פלאי עולם, טבע היה מילה גסה וקניון היה מרכז קניות.
אבל, הזמן עובר ובקרוב הבכור עומד להתגייס והצעיר בעיצומן של הבגרויות.
קניון הוא כבר Canyon ומרכז קניות הוא אילוץ בלבד.
לכן אנו לוקחים פסק זמן ונכנסים לעידן בו איננו יודעים עדיין כיצד נעבור את הקיץ בלי הטיולים הנהדרים שעוזרים לשאר חודשי השנה להיות נסבלים, בציפיה…
כמובן שאנחנו נשארים בסביבה – אם יש שאלות, הבהרות, וכד'
ולטיול עצמו:
מן הסתם היה אפקטיבי יותר להתחיל את הטיול ב"צפון" או ב"דרום" ולסיים בצד הנגדי, אך כמו תמיד, אילוצי טיסות וקנסות על החזרת הרכב, הכתיבו לנו את נקודות הקצה וגרמו לטיול להיות די מעגלי, דבר שהסתבר כלא רע בכלל.
גם נקודות ההתחלה והסיום אותן בחרנו התבררו כמוצלחות: אחד הדברים אותם למדנו בטיולים הקודמים, שדברים יכולים להשתבש על ההתחלה (בייחוד, עיכובים כאלה ואחרים בטיסות) ולמרות שבדרך כלל אין לי קושי לנהוג אחרי הטיסה, מומלץ ביום הראשון, לא להתרחק יותר מידי ממקום הנחיתה ולתכנן משהו קל ולא משמעותי.
כשהסוכן בחן את האפשרויות במערב ועלה השם של וגאס כנקודת פתיחה אפשרית, החלטנו לתפוס את המציאה בשתי ידיים, למרות שהיא לא ממש היתה בתכנון שלנו הפעם.
דווקא כי היינו בה פעמיים, חשבנו שכדאי להתחיל שם – להגיע קצת לפני הצהרים, להתמקם, להצטייד (יודעים בעיניים עצומות איך להגיע לוולמארט...), לחוות את שארית היום בנחת ולצאת מוקדם בבוקר לדרך.
תהפוכות הגורל טרפו לנו את הקלפים, אבל לפחות היום הראשון שנדפק לא הצליח להעיב על ההמשך.
זה הטיול השני בו אנו משלבים ישן וחדש – כאמור, נחמד לחזור למקום מוכר. מרגישים קצת "בבית", וקל יותר להוריד הילוך, במיוחד בטיול של חודש שדורש מידי פעם קצת לעצור.
יש מקומות אליהם יודעים שרוצים לחזור ואחרים שניתן לדלג עליהם ועדיין מגיעים לנקודות חן חדשות, עליהן פסחנו בפעמים הקודמות...
גם העונה, מזג האוויר ואפילו שעת ביקור שונה (בוקר, צהרים, אחר הצהרים) יכולים לשנות לגמרי את הנוף ואת החוויה הכללית.
מצד שני, יש מקומות אליהם החזרה היתה מאכזבת משהו.
מקום מוכר ואהוב – לדוגמא ילוסטון. בפעמיים הקודמות הגענו לפארק מהצד המערבי, העיירה ווסט ילוסטון. הפעם, החלטנו לגוון ולהאריך את הדרך, בהחלט היה שווה! הגענו ממזרח, דרך המעבר בשן הדב, אחת ה-חוויות בטיול, שאכן היווה כניסה דרמטית לפארק !
לכן, נכנסנו לפארק דרך קוק סיטי ועברנו לראשונה בעמק לאמאר שאכן הצדיק את המוניטיין שלו, ככזה שניתן לראות בו חיות. אמנם רובן היו ביזונים, אבל העדרים על רקע הנופים המיוחדים – פשוט תאווה לעיניים.
הפעם היינו במקומות פחות ידועים, את רובם בחרנו לפי המלצות בפורום של הטיילים הותיקים (כאן המקום להודות למתעדים) וכן לפי התרשמות מתמונות וטיפים בטריפאדוויזור.
בטיול חווינו גם ניגודים מסוג אחר:
מצד אחד, הילדים נחשפו קצת יותר לפרוייקט מנהטן – במוזיאונים בלוס אלמוס ואלבוקרק ומצד שני במאה שמונים מעלות מזה, מוזיאון החייזרים ברוזוול.
מצד אחד, פלאי הטבע על תצורות נוף מדהימות, ומצד שני בסנטה פה – מאגרים אינסופיים של פיצ'פקס מקסיקני ססגוני וצועק…[מקסים!]
לסיכום,
בטיול הזה הרגשנו כאילו שעשינו "חוף אל חוף" אבל מצפון לדרום [ אולי קור-אל-חום יותר מתאים...] . בילינו שעות ארוכות ברכב, (כ- 5500 מייל !!), משום שאופיו ומטרתו היו להגיע למקומות שאינם 'על הדרך' ונדרש מאמץ מיוחד להגיע אליהם (ועוד איזה מאמץ. כ- 8 שעות באוטו, יותר מפעם אחת), כמו מערת קארלסבד אי שם למטה בניו-מקסיקו. אבל היה שוה כל רגע וכל מייל. עברנו בדרך במקומות בדרך שהיו כפנינים, והיו גם צנינים. אבל, הנופים בדרום-מערב שווים הכל.
מצורפת מפת הטיול, שתוכנן בעזרת תוכנת MSMapPoint.
(הקובץ המלא והמפורט קיים באקסל)
