​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

יום רביעי, 29.07.2015 - גייזרים ובריכות בילוסטון

מתעוררים מוקדם אבל מתנהלים בעצלתיים, כך שיוצאים רק בשמונה וחצי.

איזה כיף! הפעם יש שלט בכניסה לבעלי כרטיסים, כך שלא צריך להמתין יותר מידי בתור ונכנסים די מהר פנימה. בדרך מצומת מדיסון לכיוון מקבץ אגני הגייזרים, לפתע הרכב שלפנינו מאט וכאשר הוא ממשיך בנסיעה, אנו מבחינים בביזון גדול צועד לצד הרכב שלנו. המשכנו בנסיעה ודרך המראה אני רואה שהביזון החליט לחצות את הכביש…

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

תחנה ראשונה – האגן התחתון .(Lower Geyser Basin) דורבן א' רץ לעבר Fountain Geyser הזכור לטובה מביקורנו הראשון בפארק. מהגייזר יוצא רק עשן, אבל לא רחוק ממנו גייזר אחר נמרץ ביותר משפריץ מים והרבה מאוד עשן לגובה רב.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

​

​

 

 

ליד Fountain Geyser, יש קבוצת אנשים שמחכה וטוענת כי ההתפרצות צפויה בין תשע לעשר בבוקר. השעה כבר עשרים לעשר ואנחנו מחליטים להישאר איתם ולחכות. מידי פעם הגייזר שבצד השני של הגשר – ,Jet Geyser מתפרץ והילדים שבחבורת הממתינים סופרים לאחור מידי כמה דקות בתקווה שהגייזר ישתכנע...

 

השעה עשר מגיעה ואמא דורבן מבחינה בבריכה הקטנטנה שבצדו השני של הגשר מתחילה לבעבע. מהביקור הקודם היא זוכרת שהבריכה והגייזר קשורים בצורה כלשהי ורואה בזה סימן לבאות. אכן, תוך שתיים שלוש דקות Fountain מתחיל לזרוק לשמים סילונים יפהפיים שרסיסים מהם מלטפים את עורנו! (דיוק מרשים של החזאים. התפרצות בעשר ודקה)

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

​

​

​

​

עומדים עוד מספר דקות לחזות בהתפרצות המרהיבה ועוזבים לכיוון האגן התיכון ( Midway Geyser Basin ) ובו מכתש הענק ((Exculier Geyser ובריכת הצבע הגדולה ((Grand Prismatic Spring. הפעם הראות לא משהו, אך זה לא גורע מהחוויה להתבונן בבריכה הגדולה והצבעונית. מה שמעניין שהפעם נראה למרחוק עשן בכל מיני צבעים – לא בטוח שנקלט בעדשת המצלמה. ראינו עשן כחלחל ועשן אדמדם-חום!

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

כל האיזור מלא צבעים מרהיבים! אהבנו במיוחד את בריכת הטורקיז, שלא ממש ברור מאיפה היא קיבלה את שמה, שכן היא היתה ססגונית במיוחד!

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בדרך לרכב, זוכים למטס הצדעה של רביעית אווזים שחולף מעל ראשינו.

נסענו שוב ימינה לאגן קטנטן ללא שם. מכיוון שאנחנו בשיא תקופת התיירות החניות מפוצצות. עם קצת מזל תמיד היה רכב שיצא והסתדרנו. יצאנו לסיבוב קצר ובו 2 בריכות יפות והמשכנו ל-Biscuit Basin.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

​

משום מה החניה היתה כמעט ריקה, כך שמצאנו מקום מעולה ליד תחילת המסלול. המסלול עצמו היה נהדר – בריכות קטנות וגייזרים שונים – תאווה לעיניים. במיוחד אהבנו את Jewel , שהתפרץ קלות לזמן קצר ביותר, ממש רגעים אחרי שעצרנו להסתכל עליו...

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

 

משם ל-Black Sand Basin ולבריכה היפהפיה שבסופו של המסלול הקצר.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

​

​

​

​

​

​

​

תחנה אחרונה להיום – האגן העליון (Upper Geyser Basin). מסתובבים דקות ארוכות בחניה ולא מוצאים מקום… מתחילים להסתבך בתוך חניון קטן ומחפשים את היציאה כשלפתע רואים אבא וילד צועדים לידינו. לאבא מפתח ביד והוא מסמן לנו שהוא יוצא!

בדיעבד הסתבר שההמתנה השתלמה – מצאנו חנייה במרחק קצר ביותר ממרכז המבקרים!

לאחר התייעצות עם ריינג'רית יוצאים לכיוון ה-Castle Geyser, אבל די בהתחלת השביל מחליטים לשנות כיוון ולעלות על גבעת הגייזרים לסיבוב. בתכנון סיבוב קצר, אבל היות וכבר התחלנו את המסלול, החלטנו להמשיך לכיוון Morning Glory Pool ידועה. לפתע, שמנו לב שאין איתנו כמעט מים – בקושי שליש בקבוק חצי ליטר...

למזלנו, למרות השמים הבהירים החום היה סביר ביותר ולא מעיק והחלטנו למרות חוסר המים להמשיך.

ראינו כל מיני גייזרים ובריכות בצד הדרך. במיוחד אהבנו את המראה הייחודי של ה-Grotto Geyser.

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

במרחק לא רב ממנו מגיעים לבריכה המיוחלת –אכן, הדרך היתה שווה ומהנה והבריכה הצדיקה את המוניטין!

​

​

​

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

בחזרה, צעדנו דרך השביל הסלול, הקצר יותר (מתאים גם לאופניים).

הפעם לא חיכינו לצפות בהתפרצות של הזקן הנאמן.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

יצאנו מהפארק לארוחה קלה, מנוחה והליכה לסרט על הילוסטון ב-IMAX, שהיה די מאכזב – התמקדו יותר בהיסטוריה של גילוי הפארק ופחות במראות המיוחדים שלו.