​

 

 

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

​

​

​

​

​

​

נכנסנו דרך  Pinnacles Entrance. קצת אחריה פנינו ימינה לתצפית.

למזג האוויר הקריר שליווה אותנו מהבוקר נוספה רוח חזקה ובלתי נעימה.  התצפית היתה יפהפיה, מתאבן לבאות...

המשכנו בכביש שסובב את השמורה, לכיוון מרכז המבקרים. בפועל, נסענו כ 24 מייל מהכניסה עד למרכז המבקרים,  בדרך מפותלת שמצדיקה כל מטר וכמובן שגם עצרנו כמעט בכל מטר, הן בתצפיות המסודרות יותר וגם במסודרות פחות.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

עוד ועוד...הילדים לא אהבו את העצירות, אבל כשהנשימה נעצרת, חייבים לצאת לקחת אויר.....ולצלם....

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ועוד עצירה......הגבעות הופכות צהובות

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

הנופים פשוט מהממים! אין מילים לתאר את תצורות הנוף השונות והססגוניות - ניתן לתמונות לדבר!

באחת התצפיות ראינו 3 איילים - אחד על הרמה ו- 2 מעט יותר למטה על הסלעים.  בתצפית אחרת, הדורבן קפץ מופתע כשראה נחש ממש על שולי שביל הולכי-הרגל! .קרוב...קרוב..

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

לאחר שהגענו למרכז המבקרים החלטנו לוותר על מסלולי ההליכה (גם הקצרים שבהם) בגלל הרוחות.

טוב, יש לנו לפחות סיבה אחת לחזור לפה בעתיד.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בעצת הריינג'ר נסענו לכיוון -Rapid City בכביש 44, הנופי, לדבריו. תחילת הדרך עדיין בפארק וכשיוצאים ממנו הנוף די רגיל, אבל בסדר...

לאחר הפסקת צהרים ב-Denny's  וב-Walmart  הגענו קצת אחרי 17:00 ל-Reptile Garden.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

הוא מדורג  כאטרקציה מספר 1 באיזור Rapid City. המקום משלב תצוגות זוחלים עם גנים מרהיבים.

התחלנו את הביקור בחממה: במפלס התחתון צמחים ביניהם סחלבים יפהפיים ומספר ציפורים ואפילו נחש אחד על עץ. במפלס העליון יש אקווריומים רבים ובהם נחשים, לטאות, תנינים וגם צפרדעים צבעוניות: כחולות, צהובה-שחורה, אדומה קטנה שהתחבאה בתוך אבן ועוד.

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

באתר 3 "מופעים". אנחנו הלכנו למופע התנינים ולמופע הציפורים. למופע הנחשים כבר לא היה לנו כח. עברנו וצילמנו את ה-Bald Eagle  וכן עיר נובחניות קטנה וחביבה.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

כאמור, המקום מלא פרחים מרהיבים בתצוגות מושקעות – תאווה לעיניים!

למרות שהגענו מאוחר יחסית וכבר היינו עייפים, הביקור שלנו במקום ערך כמעט שעתיים.

​

​

​

​

​

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בדרך החוצה, עברנו דרך החנות (אלא מה?). הקופאית  (הלא צעירה) שאלה אותנו מאיפה אנחנו. כשענינו מישראל – היא התרגשה וסיפרה שביקרה בארץ לפני כשנתיים עם אמא שלה.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

תוך כדי שיחה על הטיול שלנו היא סיפרה שאחד הגורמים למזג האוויר הוא שריפות בקנדה ובאיזורים אחרים בארה"ב וזו בעצם הסיבה לריח אותו הרגשנו אתמול וגם לכך שהשמים מכוסים בשכבה אפורה – מה שאנחנו חשבנו כערפל הוא ככל הנראה עשן...

לפחות התנחמנו בעובדה שגם אם היינו מחליפים בין הימים (אתמול והיום) התוצאה היתה פחות או יותר זהה...

​

יום שלישי 05.09.2017

לאחר ארוחת בוקר מוקדמת, נפרדנו מהמלון בו שהינו 3 לילות ויצאנו לכיוון Deadwood  בדרך עברנו ליד אגם כחול יפהפה.  על רקע התפאורה היפהפיה הגיע טלפון מהארץ מבני המשפחה לברך את דורבן א’ שלנו שחוגג היום עשרים!!!

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ראשית, הגענו לבית הקברות המפורסם בעיירה, לאחר נסיעה במעלה רחובות שלא מביישים את סן פרנסיסקו... מאחר ויש לשלם עבור הכניסה לבית הקברות ואנחנו לא ממש מכירים את הדמויות שנחות שם, ויתרנו.

עצרנו במרכז המבקרים ולאחר התייעצות עם הריינג'ר יצאנו רגלית ל-Main Street.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ברחוב נתקלנו בכרכרה  המציגה פרוספקטים בענייני תיירות בעיר, 

נכנסנו למספר חנויות וגם ל-Celebrity Hotel ,בו מוצגים מספר פריטים מסרטים ומאנשים מוכרים אחרים: מכוניות, גיטרות, בגדים וכד'.

נכנסנו גם ל-10 Saloon  שהלובי שלו מעוצב כמלון משנות 1870 ~. במלון יש גם בר (Saloon) שנחמד להסתובב בו ולראות מוצגים מתקופת המערב

הפרוע והולל - כלי נשק, אזיקים, כובעים.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 תמורת 10$ ניתן להגיע בדיוק לנקודה בה נורה ביל-הפרא (לא נכנסנו)

משם המשכנו ל- Adams Museum, שבו מוצגים שונים משנת 1876...

לפי מה שהריינג'ר סיפר, אדאמס היה חנווני שהתעשר ונבחר לראש העיר.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

יצאנו מ-Deadwood דרך כביש 14  הנופי, נסענו לכיוון קניון Spearfish  ונסענו בינות למצוקים מרשימים. בדרך עצרנו בשני מפלים:

הראשון Roughlock Falls הלכנו חלק מהמסלול – ראינו מספר מפלים נמוכים ובעמדת התצפית מפל גבוה יותר, אותו ראינו גם מהצד השני של השביל.

המפל השני מפל Bridal veil Falls היה דליל במים והנוף מסביב היה מרשים ממנו.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

כיוון הנסיעה שלנו היה כזה, שהגענו למרכז מבקרים ב-Spearfish בסוף המסלול. האמת, היה פשוט ולא מרשים 

וממנו המשכנו ל- TRI STAR  שם אכלנו צהרים ונכנסנו למרכז מבקרים קטן כולל מוזיאון. המוזיאון נחמד מאוד.

מתברר שהנקודה בה נמצא המוזיאון היא המרכז הגאוגרפי של כל מדינות ארה"ב (כולל הוואי ואלסקה) ובמקום הוקם מונומנט המציין את הנקודה.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

המוכרת בחנות המוזיאון שמעה שאנחנו מישראל ואחרי מספר דקות היא ניגשה אלינו ונתנה לנו גלויות בהן מצולם המונומנט.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

המשכנו ל-Devil's Tower. ככל שמתקרבים מבחינים יותר בייחודו של הסלע (שכיכב בסרט "מפגשים מהסוג השלישי") שנראה הרבה יותר גדול ומרשים מאשר בסרט.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

בדרך למרכז המבקרים ראינו מספר איילים ונובחניות רבות. יצאנו מהרכב ועלינו לנקודת התצפית הראשונה - אין ספק שהסלע מרשים ביותר - מחורץ בגוונים שונים. לפי אגדות האינדיאנים דוב גדול חרץ בציפורניו את החריצים המאפיינים את ההר.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ליד הכניסה למרכז המבקרים מוצב חייזר (כנראה נשאר בעולם שלנו כשהגיע לסרט) ודורבן א’ הפעיל את המוזיקה מהסרט, לכל  המתרגש של הנוכחים במקום. למרבה הפליאה, היה זה אחד המקומות שאהבנו יותר עד שלב זה של הטיול.

הסתפקנו במספר צילומים ואת ההקפה של ההר אנחנו שומרים לאחד הטיולים הבאים...

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

לקראת ערב הגענו ל- Gillete, Wyoming בה נלון הלילה.

מתעוררים ליום אחרון של הטיול ומציעים לילדים להישאר בחדר ולהמשיך במרתון הארי פוטר.

ההצעה מתקבלת בשמחה – לא ברור אצל מי יותר: להם, יום רביצה או לנו – כמה שעות של זוגיות, לבד! רגע לפני שיוצאים, מציידים אותם בשקית פופקורן שקנינו בקבלה ונפרדים.