Heading 1

​

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

יום רביעי, 11.04.2018

​

קמנו לבוקר היום האחרון של הטיול. פעם נוספת פתחנו את התכנונים המקוריים, נכנסנו ל-Tripadvisor ,בדקנו אתרים באיזור וסקרנו פרוספקטים שאספנו. הפור נפל על חזרה ל-Scottsdale. בחרנו במוזיאון Western Spirit: Scottsdale’s Museum of the West אליו רצינו להגיע בביקור לפני יומיים, רק שבימי שני המוזיאון סגור...

 

 

המוזיאון שוכן באזור שקט ושומם למדי. חנינו ברחוב, לאחר שבדקנו שאין הגבלות חניה…

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ככל שהתקרבנו למוזיאון ראינו קקטוסים ופסלים שהכניסו אותנו לאווירה.

המוזיאון הזה מצדיע למערב. המוצגים והתערוכות אינם עתיקים בהכרח, אלא נוצרו בהשראה של המערב – הנופים, החוקרים, הסקרנים ועוד.

 

התחלנו בתערוכת כרזות לסרטים על המערב. ראינו את ההבדלים בין גדלי הכרזות השונים ומשמעותם. עצרנו למספר דקות לראות סרטון שמוקרן כל שעה. הסרטון עצמו היה שונה מהרגיל – היה בו עירוב של נופים, אנשים, ציורים – הכל קשור למערב. למרות שלא ראינו סיפור מסויים הסרט הוגש בצורה נעימה ומעניינת והזמן חלף מהר.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

המשכנו לטייל במוזיאון בין התערוכות השונות של בגדים, רובים, אוכפים ושלל מוצרים שקשורים לסוסים ולהיסטוריה של המערב. באמצע אחד האולמות יש ציור גדול של נוף ובאמצעו סוס. לידו עומד נציג מהמוזיאון ומכוון אנשים לתמונה תלת-מימדית (כמעט) מושלמת. אנחנו הצטלמנו פעמיים – פעם אחת ההורים ופעם אחת דורבן ב'.

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

המשכנו לתערוכות נוספות בהן הוצגו פסלים שכללו ברובם אנשים וסוסים. 

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בלטו במיוחדות שלהם מספר ציורים עם תמונות נוף מפארקי טבע ידועים בארה"ב – תמונה מיוסמיטי, תמונה מפארק הרי הרוקי, מספר תמונות (בודדות) מפארקים פחות ידועים ונחשו למי היה מספר התמונות הגדול ביותר? כמובן, לחביבנו ילוסטון!

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בחצר המוזיאון היה גן פסלים נחמד, ובחוץ צילמנו כמה קקטוסים שאהבנו שסודרו לפי הגובה.

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אינו שתי תצוגות של כדי חרס שקושטו בסגנון הופי (Hopi).

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מוצג נוסף, שלא ברור מה הקשר שלו לנושא המרכזי של המוזיאון, כלל על פניו תמונה סתמית של 2 או 3 מבנים. המיוחד במוצג היה – שכל זווית או מרחק שזזנו – התמונה זזה איתנו ונראתה אחרת – מתמונה שטוחה התקבלה תמונת עומק תלת מימדית. כך גם כשניסינו לשנות את גובה הצפיה שלנו – ניסינו לצלם סרטון, אבל זה לא ממש צלח ולא הצליח להעביר את המיוחדות של המוצג. אין ברירה – פשוט צריך לבוא ולראות מקרוב!

 

                                                                סרטון וידיאו של תמונת התלת מימד שעל הקיר           

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

התחנה הבאה שלנו, האחרונה לטיול הנוכחי– מוזיאון ארכיאולוגי בתוך העיר, שבתוכו שרידים ארכיאולוגים של שבט ה-Hohokam, בשם Pueblo Grande Museum. לפי הויקיפדיה – תרבות ההוהוקם - הייתה תרבות חומרית פרה-קולומביאנית שמרכזה היה במדינת אריזונה של ימינו בתקופה שבין 1,750–500 שנים לפני זמננו.

 

את הסיור במוזיאון פתחנו עם הסרטון שמוקרן ברצף, כדי להיכנס לאווירה. יצאנו לחצר לחלק החוויתי - עם היציאה לחצר יש מצבור אבנים עם פטרוגליפים – אמא דורבן שמחה, כי אחד המקומות אשר נשקלו להיום היה אתר עם פטרוגליפים...  

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

אהבנו את סימון השבילים

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

אחר כך יצאנו למסלול החיצוני שאורכו כק"מ. למרות שהיה יום חם, היו מעט עננים שטוחים שהחביאו קצת את השמש והפכו את החום לקצת יותר נסבל. השביל עובר בין שרידי מבנים עתיקים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

בדרך התרשמנו, בנוסף לחורבות, מעץ אחד עם פריחה צהובה שפרחיו נשרו ויצרו לו תמונה כאילו הפריחה משתקפת בריצפה – יפהפה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כאמור, רוב הזמן ראינו חורבות. אבל, במקום אחד היו 3 מבנים שמרחוק נראו סתמיים למדי. לאחד מהם היה ניתן להיכנס – כפי שנאמר: אל תתבונן בקנקן אלא במה שיש בתוכו – תוכו של המבנה היה במעטפת קנים – על הרצפה וכן על חלק מהקירות היו תלויים כדי חרס וקישוטים – מקסים!

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

בהמשך המסלול היה מקום אחד שככל הנראה השתמר כמעט בשלמותו – מגרש משחקים כלשהו, סבורים שהתנהלו בו משחקי כדור…

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בפנים היה מוזיאון קטן עם כמה מוצגים שכנראה השתמרו 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

רגע לפני שנפרדנו מהמוזיאון והגענו לרכב, ראינו ארנב זריז שחלף ליד הגדר הרחוקה ונעלם...

סיום מושלם ליום נחמד.

 

להתראות בטיול הבא.

​

​