​

יום ראשון 29.07.2018

​

למרות ששמנו השכמה לשעה שבע, היינו ערים זמן רב לפני…

 

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לכיוון האקווריום -  Georgia Aquarium. הגענו זמן קצר לאחר הפתיחה והחניון (בתשלום) נראה מלא למדי... בכל זאת הצלחנו למצוא מקום  נוח להחנות את המפלצת שלנו. מהחניה יש מעלית לכיוון הכניסה. ראינו שנצטרך קצת לחכות והחלטנו לרדת לשם במדרגות. כמובן שהיינו שם לבד…

 

התור היה קצר יחסית. כשהגענו לקופה שאלנו אם יש הנחה בשל השעה המוקדמת שהגענו (כפי שראינו באינטרנט). בקופה נאמר לנו שהדרך היחידה לקבל את ההנחה היא הזמנה אונליין. התחברנו וקנינו כרטיסים. 

(הוזלה של כ6-7 דולר לאחד. כמו כן אם משלמים על החניה בקופה – יש הנחה של 2 דולר – 10 במקום 12)

 

נכנסנו לאולם ענק ובו מספר תצוגות. התחלנו בשתיים עליהן קיבלנו המלצה ממתנדב של המקום ומשם המשכנו למופע של הדולפינים.

 

מצד אחד ההמתנה היתה ארוכה, מצד שני פתחו את האולם מוקדם וזו היתה הזדמנות טובה לשבת ולנוח. עד תחילת המופע בחור צעיר סיפר קצת על הדולפינים וערך תחרות שאלות בין ילדים למבוגרים. רוב הנשאלים גילו ידע רחב ולכן התחרות הסתיימה בתיקו. שובר השיוויון היתה שאלה לאחד הילדים "האם אתה אוהב דולפינים?" כמובן שתשובתו היתה חיובית וכך גברו הילדים על המבוגרים...

המופע היה חביב והמים שהושפרצו הגיעו כ 2-3 שורות מתחתינו. העיקר שנשארנו יבשים.

 

יצאנו משם לתצוגה נוספת וכשיצאנו ממנה גילינו שעוד מעט מתחיל מופע נוסף של Seals.

כאן היה אולם קטן ולא היתה ראות לכל הזירה -  בכל זאת הצלחנו לראות את החלקים החבויים דרך המסכים התלויים שהתמקדו כל פעם בנקודה אחרת.

את הביקור סיימנו עם 2 תצוגות נוספות של דגים ויצורים ימיים ומעבר (איך אפשר בלי) בחנות…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אהבנו את המדוזות  בשלל הצבעים והצורות

​

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ואת הריף עם כוכבי הים הצבעוניים וצמחיית המים המיוחדת

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

והעיקר - הכרישים והמפחידים האחרים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

 

 

​

 

יצאנו רגלית לרחוב הקרוב ומשם מרחק הליכה קצרצר ל-Subway. יש באיזור מסעדות נוספות היות וזה איזור ובו מספר אטרקציות. לאחר ארוחה ברכב, יצאנו להליכה קצרה לכיוון השני לבקר בעולם קוקה קולה - World of Coca-Cola.

 

על הדשא ראינו פסל של פקק קוקה קולה ענק ואדום...

התור נראה לא כל כך קצר, אך התקדם במהירות.(17$ למבוגר, 12 לילד. שתינו בפנים ב 3$ במחירי ארה"ב או 30$ במחירי ישראל.  אולי קיזזנו ..)

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

נכנסנו למתחם – כבר בכניסה מחלקים פחיות קולה קטנות לאנשים – אנחנו לקחנו את הקולה הרגילה. ראינו בין היתר פחיות ירוקות – לפי  הבנתנו זו קולה שמומתקת עם סטיביה (אולי דומה להמתקת הספרייט בארץ).

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

התחלת הסיור באולם מלא כרזות, בובות ושאר מוצגים הקשורים לקוקה קולה והמארחת שלנו שהסבירה על ההיסטוריה של קוקה קולה. משם המשכנו לאולם ובו סרט שמראה על אירועים חשובים בחיי אנשים מכל העולם, מרגשים עד כדי ירידת דמעות, כשברקע בקבוקים ופחיות אדומות.…

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

אחר כך יצאנו לאיזור ובו מספר תערוכות ותצוגות – סיפור המתכון הסודי וכספת שלכאורה בה הוא נמצא, דוגמאות לכרזות, פרסומות ושאר מוצרים הקשורים למשקה התוסס. צפינו גם בסרט 4 מימד בן מספר דקות (לא משהו מיוחד), עברנו ליד פס ייצור של בקבוקים, דורבן א' עיצב תווית לבקבוק

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

קוקה קולה נותנת חסויות לתחרויות ספורט

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

באולם המרכזי, ממנו יוצאים לאגפים השונים, ישנם לא מעט פסלים בעניין קוקה קולה

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

יש גם הפעלות לנוער - מתקנים אלקטרוניים לעיצוב בקבוקים ושלטים

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

והשיא – חדר הטעימות ובו מספר מקבצים של מכונות שתיה, לפי איזורים בעולם, המאפשרים לטעום עשרות טעמים המשווקים ע"י קוקה קולה. הילדים הבררנים שלנו שבקושי אוכלים עברו ממכונה למכונה וטעמו משקאות שונים. אחר כך עברנו למכונות אחרות שבהן ניתן לבחור טעמים, לפי נושאים. הילדים החליטו שקולה עם דובדבנים ו/או וניל – הגרועה ביותר לחיך שלהם. אמא דורבן חשבה שמשקה איטלקי בשם בברלי היה בעל הטעם הנורא מכולם, אך מצד שני התאהבה בקולה אננס מיוון. כמו כן ראינו מעין מזרקות שמוציאות את המשקה בטעמו הרגיל והסתמי…

 

ניתן לקבוע בוודאות לאחר הטעימות, כי קוקה קולה הינה משווקת מעולה. טעמנו טעמים שאפשר לכנותם רק 'מגעילים', ובכל זאת נמכרים (בהתלהבות) במספר מקומות בעולם. 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

כמובן שהיציאה מהמתחם עוברת דרך החנות – ראינו שם אחלה מוצרים, אבל המחיר מנע מאיתנו לקחת אותם הביתה.

 

יצאנו מעולם קוקה קולה, חצינו את הכביש לעבר הפארק האולימפי. בעצם רצינו לראות את מזרקות הטבעות של האולימפיאדה. בפועל, אלו הם שפריצים אנכיים מהרצפה, בעיצוב פשוט למדי, והן היו מלאות ילדים שנהנו מהשפרצות המים שהקלו על החום…

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

משם המשכנו רגלית לבניין של CNN. מראש לא רצינו לקחת סיור והיות והשעה היתה אחרי חמש, גם ככה הסיורים הסתיימו. הסתפקנו בכחצי שעה של שוטטות בבניין. הילדים גילו ספסל ועליו דמות של מורטי מהסידרה "ריק ומורטי" והצטלמו לצידה... לא רחוק משם היתה חנות של מוצרי Cartoon.

מעל חלק מהקומה ראינו מספר דגלים וביניהם, כמובן , גם הדגל שלנו.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

יצאנו משם בקושי. הרגליים כבר כואבות ומסרבות לשאת אותנו.

עוד יום של חוויות מאחרינו.