יום שישי, 25.7.14

התעוררנו קפואים.

מסתבר שקר פה בלילות. בלילה הקרוב נוסיף עוד שמיכה..

יצאנו למסעדה הסמוכה לארוחת בוקר של פנקייקים: הילדים לקחו רגילים ואנחנו בחרנו באופציה של פנקייקים עם blueberries בפנים. היה גם רוטב בטעם דומה בנוסף למייפל המוכר.

לאחר שהתארגנו, יצאנו לכיוון כביש 112, דרך הקנקמגוס המפורסמת. עצרנו בתחילתה ליד Lincoln woods והתייעצנו עם ריינג'ר לגבי המסלולים במקום. היות והמסלול המוליך למפלים רחוק מידי החלטנו להמשיך, לא לפני ששוחחנו איתו על המצב בארץ. הוא העלה את הנושא והיה מאוד אמפטי. הוא סיפר שאשתו והוא רוצים לבוא לארץ, אבל לא לבקר אלא לעזור! הוא סיפר שהוא שומע חדשות בערוץ הטלויזיה הנוצרי שלהם והוא מתפלל לשלום ישראל – מחמם את הלב (גם המלצרית בבוקר היתה מאוד אמפטית ).

נסענו בכביש הטבול בירוק – יפה אך לא מאוד מיוחד בעינינו, שעברנו מספר כבישים באמריקה הצפונית. בתצפית הראשונה שעצרנו לא נפלנו מהרגליים מהנוף, אבל שמחנו להיתקל בארנב גדול שיצא מבין העצים, הסתכל עלינו וברח פנימה במהירות, עוד לפני שהספקנו לצלם, חבל...

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בעצירה הבאה לתצפית כבר הגענו למסקנה שמן הסתם העונה הזו לא ממש מתאימה לטיולים - ניסינו לדמיין גוונים של כתום ואדום, ללא הצלחה של ממש – אין ברירה נצטרך לתכנן טיול נוסף לאיזור מתישהו בסתיו...

בתחנות הבאות דווקא נהננו – צעידה למפלי Sabbaday ,

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

.ו- Rocky Gorge scenic area

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

.

​

​

שכללו את ה-Falls Pond.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

.

משם המשכנו לכיוון Diana's Bath. ה-GPS לא ממש מצא את הנקודה ובגלל חוסר הביטחון במקום המתאים הגענו למקום יפהפה אחר. פנינו בכביש לעבר Cathedral Ledge (באותה פניה מכביש 16 לאגם אקו). המשכנו עם הכביש בתוך היער עד למעלה והגענו לנקודת תצפית מרהיבה על האיזור.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

.

​

​

​

משם חזרנו לכביש הראשי וכעבור מרחק קצרצר ראינו בצד ימין את חוות לוסי לגידול אלפקות – פשוט ראינו אלפקות בכל מיני צבעים קצוצות פרווה רועות בדשא !

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

0משם הגענו תוך דקות למחוז חפצנו – הולכים ביער מרחק של ק"מ ומגיעים לאיזור של מפלונים, סלעים ובריכות טבעיות והרבה אנשים בחוץ ובתוך המים.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

סיימנו בצהרים את החלק הנופי של היום ולאחר ארוחת צהרים בפיצה האט הגענו לאאוטלט.

כשישבנו בפיצה האט עם כוסות שתיה והמתנו בסבלנות לאוכל, לפתע דורבן א' התחיל לצעוק ולנפנף ידיים, דבר שגרם להעפת כוס הקולה שלו על השולחן ומשם לרצפה. מסתבר שעל הטרנינג שלו הוא ראה תולעת ירוקה, שכנראה תפסה עליו טרמפ בטיול ביער. מזל שהמסעדה היתה ריקה למדי וגם המלצרית נרגעה כשהסברנו לה שהתולעת כנראה לא מקומית...

​

בין הקניות ראויה לציון חפיסת שוקולד לינדט 99% שקנינו לדורבן א' הנלהב שהגשים בזאת חלום !

אף אחד מאיתנו לא מסוגל להתקרב לאחוזי מרירות שכאלה והוא הכניס לפה חתיכה לטעימה (גם המוכר וגם על העטיפה הזהירו לא ללעוס!) וחיוך רחב של אושר התפשט על פניו. כמובן שצילמנו את האירוע, למרות השמש שהפריעה לדורבן א'...

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

רגע לפני שיצאנו ממרכז הקניות פגשתי מכר ותיק, איתו עבדתי לפני שנים … החלפנו חוויות ויצאנו לדרכנו חזרה.

סה"כ עבר עלינו יום מהנה וארבעת הימים שאנחנו פה מרגישים כמו שבוע או יותר.