יום רביעי  20.09.2017

למודי ניסיון בשל העיכובים בדרכים (בגין עבודות בכביש), השתדלנו לצאת היום לפני התכנון.

במלון לא היתה ארוחת בוקר, אז אכלנו כריכים ויצאנו לדרך.

כבר אתמול נודע לנו שמצפה לנו עיכוב כבר בתחילת הדרך (העדכון דיבר על כ-40 דקות).

שאלנו את פקידת הקבלה/מלצרית במתחם מתי מתחילות העבודות. התשובה שקיבלנו – הם עובדים 24 שעות...

אכן, די בתחילת הדרך עצרנו למספר דקות. ממש לפני שהטור התחיל לזוז ראינו בצד הכביש להקת תרנגולי בר.

אנו בדרכנו לאחד מפארקי ה-REDWOOD. ה- WAZE  הראה כארבע וחצי שעות נסיעה, למרות שמספר המיילים נראה נמוך יחסית. תוך כדי תנועה התבררה לנו הסיבה:  כביש 36, בו נסענו, התחיל בנסיעה נחמדה של עליות וירידות (קצת מזכיר את הכביש מלאס וגאס ללי ווינינג, ליד הכניסה ליוסמיטי). תוך מספר מיילים הכביש מתחיל להתפתל לאורך עשרות רבות של מיילים במעלה ובמורדות של מספר הרים – פשוט בלתי נגמר! (הדורבן, הנהג: נוף יפה. נסיעה מתישה ביותר. הכביש לא מאפשר נסיעה רצופה של יותר מעשרות מטרים, פניות רבות וחדות, ירידות ועליות בשיפועים משמעותיים. קשה.)

בדרך ראינו התראה שהכביש סגור רוב הזמן ופתוח רק בין 12:00 ל-13:00 (מן הסתם זמן הפסקת הצהרים של הפועלים...) מצד שני מספר מקומות בהם ראינו שלטים של עבודות בכביש נראו נטולי עובדים (אולי בשל הגשם החזק והערפל הכבד שליווה אותנו חלק מהדרך).

קצת לפני שהגענו למחוז חפצנו ראינו שלט על חנות ומוזיאון של מחצבים ואבני חן. Chapman's Gem & Mineral Shop & Museum, Highway 101, Fortuna, CA 95540

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

החנות  הזו היתה בתכניות שלנו, במקור, לקראת סוף היום. היות והיינו לאחר נסיעה ארוכה ומייגעת עצרנו ונכנסנו. המקום נראה פשוט למדי. החלק של המוזיאון פשוט מדהים!

כבר היינו בעבר (כולל בטיול הזה) במוזיאונים דומים. כאן הייחוד – עשרות עצים מאובנים בצורות ובצבעים מרהיבים!

פרט להם ראינו מאובנים ימיים – כולל חילזון ענק, עצמות דינוזאור, אבנים מכל הגדלים והצבעים. אהבנו במיוחד אבנים שנקראות THUNDER EGGS. אבנים עם צורות עליהן, 2 הזכירו מגן דוד. גם הצבע התאים – כחול!

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

היות ורצינו להגיע לשמורת הרדווד, קיצרנו את הביקור, לא לפני שהסתובבנו בחלק השני – החנות – המלאה כל טוב אבנים ועצים מאובנים במחירים סבירים. הדורבנית פירגנה לעצמה חתיכה צבעונית מעניינת של עץ מאובן בגודל קטן יחסית, היות ואין לנו יותר מידי מקום במזוודות...

​

ירדנו במחלף הבא כדי לאכול ארוחת צהרים מהירה וחזרנו לכביש הראשי.

נכנסנו לשמורת HUMBOLDT REDWOOD STATE PARK. אנחנו, ההורים התרשמנו מהעצים הענקיים. הילדים הרבה פחות והאיצו בנו לקצר את הביקור ולהגיע למלון. עצרנו בחנות מזכרות ליד עץ ענק והמשכנו בנסיעה לאורך ה- AVENUE OF THE GIANTS, לאורך מספר מיילים, עד שיצאנו.

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

הדורבן: נכנסנו לפארק דרך אחת היציאות מהכביש, כפי שהמליץ הנווטן. ואז, יש לפנות ימינה או שמאלה ל AVENUE OF THE GIANTS –  שזה בעצם כביש של כ 24 מייל, (לא מעגלי) בשדרת עצי רדווד. אנו רגילים שכל פארק מתחיל בביקתת הריינג'ר – תשלום- מפה וכניסה. כאן, פשוט נכנסים ומסיירים (בחינם). בשני קצוות הכביש יש מרכז מבקרים לא מאוייש, עם כמה תמונות ופרוספקטים. את כל זה אנו יודעים מאחר שפגשנו ריינג'ר שעסק בטיפול בעצים והסביר לנו איך זה עובד....וגם נתן לנו מפה. 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

הגענו למלון ב-FORTUNA  מוקדם יחסית, כדי לנוח ולאגור כוחות לישורת האחרונה של הטיול.

היות וערב ראש השנה חל היום, חשבנו על טבילה סמלית של תפוח בדבש.

בלובי של המלון ראינו תפוחים. בתמימות שאלנו איפה אפשר למצוא דבש. למרבה ההפתעה פקידת הקבלה הפנתה אותנו לעמדת השתיה החמה ואמרה – שם יש גם דבש!

זמן קצר אחרי שנכנסנו לחדר התחיל לרדת גשם ובמקביל יצאו כמה קרני שמש בינות לעננים – קצה חיוור של קשת נגלה מאחורי הבניין. התחלה נחמדה לשנה החדשה!

 

​

יום חמישי  21.09.2017

הבוקר קצת התמהמהנו ביציאה, כי לא היו לנו תכניות מרובות, דבר עליו נשלם בהמשך...

הנסיעה התחילה בכביש 101 המהיר יחסית.

חלק מהדרך עשינו בתוך יער REDWOOD , כשלאחר כשעה וחצי נסיעה, בצד הדרך ראינו חנות מעניינת עם עבודות עץ וקישוטים שונים בחוץ. הנושא של החנות היה אגדת BIGFOOT, אבל היו שם הרבה דברים אחרים ויפים. כשהמשכנו בדרך, באחת הפניות ראינו שלט שמפנה לנסיעה בתוך עץ

(CHANDELIER DRIVE-THRU TREE). זה לא היה בתכנון שלנו, אבל שמחנו לרדת קצת מהדרך.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

לאחר נסיעה קצרה מהשער בחורשת העצים הענקיים, מגיעים לעץ REDWOOD   עם מעבר בתוכו. הפתח בעץ לא מאוד גדול וגבוה וקצת היססנו אם נוכל לעבור, בכל זאת ה-GMC  שבו נסענו לא כזה קטן...

התקרבנו לאיטנו, קיפלנו את מראות הצד ו... הצלחנו לעבור! חוויה.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

העברנו שם עוד מספר דקות בחנות המזכרות ובצפייה קצרה באגם קטן ויפה – יש שם שולחנות לפיקניק – מומלץ! לנו לא היה מספיק זמן.

(מתברר שהשטח הענק הזה של עצי REDWOOD, אגם, פסלי וגוויות עצים,  ומי יודע מה עוד, הוא שטח פרטי של משפחה אחת. שמו את הסבתא בכניסה למכור חור בעץ ב 5$ לרכב, הנכדה מוכרת בחנות, ואת ההורים לא ראינו. הלוואי ולנו היתה חצר עם 1,000 עצים ואגם....)

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

בהמשך הדרך נסענו, שוב, עשרות רבות של מיילים בתוך יערות מסביב ובתוך הרים בלתי נגמרים...

 

כ-18 מייל לפני FORT BRAGG, התחנה הבאה שלנו, אחרי נסיעה ארוכה ואיטית בכביש פתלתל בין העצים, עם עליות וירידות - יוצאים במפתיע מתוך היער ישר לצד האוקיינוס. זו הפעם הראשונה מזה זמן שרואים את האוקיינוס והמראה מרענן ויפה מאוד, במיוחד אחרי שעות ארוכות של עצים. עצרנו ונהנינו מהנוף – סלעים שונים בים – שמזכיר קצת את חופי אורגון. רוב הכביש בצד הים...

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

כמובן שגם כאן התעכבנו דקות ארוכות בשל עבודות בכביש...

​

הגענו ל-MACKERRICHER STATE PARK . לא ממש ידענו מה יש בפארק. בזמן שניסינו להבין מהאישה בבוטקה שבכניסה, ניגשה אלינו אישה מבוגרת עם בגדי ריינג'רית והזמינה אותנו למבנה הקטן שבצד. בחדר הקטן, שהוא סוג של מוזיאון, עשרות מוצגים – שיני לוויתנים, פרוות של חיות שונות שככל הנראה חיות בפארק: כלב ים, גירית, שועל, קויוט, דורבן, לוטרה ועוד...

הדורבן ודורבן ב’ אמרו שמגע הפרוות היה נעים, ברובן...

בנוסף להסבר על סוגי הפרוות השונים, קיבלנו הרצאה על מיני לוויתנים ועוד.

כנראה שאין הרבה מתעניינים שם, כי אם לא היינו עוצרים אותה (בעדינות) היא יכלה להמשיך ולהסביר לנו על האיזור עוד שעות ארוכות...

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

חנינו באיזור WATCHING STATION, LAGUNA POINT. התחלנו ללכת על גשר עץ בתוך היער, לצד החוף. בדרך ראינו ריינג'ר ושאלנו אותו איפה אפשר לראות SEALS. הוא הפנה אותנו לנקודת תצפית ואמר שהם כרגע גולשים (SURFING). הגענו לתצפית ולאחר מספר שניות מצאנו את הראשים השחורים / אפורים מציצים בינות לגלים. לצלם היה קצת קשה, אבל בהחלט נהנינו!

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

עמדנו שם דקות ארוכות, ממאנים לזוז...

בכל מקרה, הנוף יפהפה והים התהדר בגוונים כחולים לרוב!

הנקודה הבאה בה עצרנו – GLASS BEACH. בחרנו במסלול הקצר וירדנו לחוף.

לא ראינו הרבה זכוכיות כמו שראינו בתמונות, אבל הצלחנו לאתר כמה אבנים קטנות צבעוניות.

החלק הפחות מזמין בחוף – צמחי ים ענקיים כרותים ששרועים על החוף מוקפים בענני זבובונים...

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ביקרנו בגן שמצא בפארק, ושם ראינו שלד של לוויתן-קטן. עם הסברים. לא קראנו. צילמנו. 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ממש לפני שהתחלנו לעלות בחזרה עברה מעלינו להקת שקנאים – מראה מרשים, חבל שלא הצלחנו לצלם. בדרך חזרה לרכב, הדורבן מסתכל לתוך העיניים של נחש שחור ונותן קפיצה. גם הדורבנית רואה את הנחש. שנינו החשנו צעדים בזמן שהנחש התפתל הלאה מן השביל לתוך הצמחיה.

​

ראינו גם סנאי שעשה הצגות והיה כל כך חמוד, שהייתי חייב לצלם:

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

הילדים קצת התעייפו ולכן עצרנו במלון, כדי לקבל את החדר ולהשאיר אותם ולהמשיך לגנים הבוטניים המומלצים.

לצערנו, הגענו כשלושת רבעי השעה לפני הסגירה והאנשים בקבלה אמרו שצריך לשריין לפחות שעה וחצי למקום. נאלצנו לוותר....

לסיכום, איזור FORT BRAGG, הנמצא כ- 200 מייל צפונית לסן פרנסיסקו לא היה מוכר לנו והיווה בתכנון נקודת עצירה בלבד, התגלה כאיזור שבהחלט אפשר לבלות בו יום שלם, אם חופי האוקיינוס מעניינים אתכם.

​

​

יום שישי 22.09.2017

הבוקר יצאנו לחלקו האחרון של הטיול – סן פרנסיסקו…

 

 

לאחר ארוחת בוקר מינימליסטית במלון, יצאנו לדרך. ה-WAZE  מורה לפנות שמאלה (מזרחה) ולאחר מספר מיילים מצאנו את עצמנו שוב בתוך היער בדרכים פתלתלות. מובן שלא היתה קליטה ולכן המשכנו בדרך (למרות הרצון לעשות "אחורה פנה" כדי לנסוע ליד הים...)

 

הגענו בצהרים לפאתי סן פרנסיסקו (לאחר עצירה קלה בדרך), לאחר שעברנו בכביש שבצדדיו אינספור ספור כרמים והזמנות לטעימות ביקבים.

התחנה הראשונה – SAUSALITO, במודל המפרץ של סן פרנסיסקו (BAY MODEL). חשבנו שהדגם קטן. בפועל, הוא גדול למדי ומשתרע על קומה שלמה בבניין – (עשרות) מטרים רבים לאורך ולרוחב…

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בתוך המבנה יש גם פינה המוקדשת למספנה, בשם – MARINSHIP , שבנתה אוניות לארה”ב במהלך מלחמת העולם השניה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

ביציאה מהמודל נסענו בהתאם להנחיות WAZE  , המציג אמנם את הדרך הקצרה ביותר, אך לא את השיפועים שלה, ונאלצנו לעשות היכרות עם העליות-המפותלות של סן פרנסיסקו. פחד! טיפסנו קירות! נסענו בעליות ברחובות צרים עם פיתולים, בזוויות בלתי אפשריות, עם רכב ענק השוקל טון וחצי. מפחיד, אבל הרכב היה חזק ויציב מספיק כך שכנהג – היה חוויה. לנוסעים – קצת מפחיד.…

 

בסיום העליות התלולות התחברנו לכביש 101, למרכז הצלה ליונקים ימיים

(THE MARINE MAMMALS  CENTER). לצערנו (ולשמחתם) המקום כמעט ללא חיות פצועות / מטופלות. בעונה הזו של השנה המקום כמעט שומם פרט למספר חיות בודדות. אנחנו ראינו רק אחת...בתקופת האביב העמוסה יש יותר ממאה פציינטים...

דווקא ביציאה מהחניה, כשהתחלנו לנסוע, ראינו מספר איילים...

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

משם המשכנו למרכז מבקרים ב- MARIN HEADLANDS PARK וקיבלנו הנחיות נסיעה לתצפית מעניינת.

נסענו מרחק קצר לאתר התצפית לשער הזהב מצד SAUSALITO, ובדרך למגדלור (שפתוח רק בסופי שבוע) צפינו בסלעים שב-ים, עליהם רבצו כלבי ואריות ים. אחרים שחו בין הסלעים ובקרבת החוף.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

גם הים המדהים וגם היצורים החמודים, גרמו לנו לעמוד שם דקות ארוכות.

תופעה מעניינת, אותה לא הצלחנו לצלם, פרפרים גדולים וצבעוניים (בגוון כתום-אדום) פשוט דאו מעל הצמחיה, במורד ההר – מקסים!

 

כאמור, יש שם תצפית נהדרת לגשר הזהב, מהצד הפחות מוכר שלו.

בדרך לסן פרנסיסקו עצמה, כמובן שעצרנו, איפה שמצאנו חניה (והיה קשה למצוא) בנקודות התצפית לגשר כדי לצלם…

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

ועשינו הסטוריה משפחתית קטנה – חצינו את הגשר לכל אורכו. אנחנו, והמוני בית-ארה"ב – ברגל, באופניים וכמובן ברכב. מרגיש כמו הפנינג קטן

חציית הגשר לתוך סן פרנסיסקו (מ-SAUSALITO) מחייבת תשלום.

לפני ולאורך כל הגשר מוצבים שלטים המציינים זאת, ואת אתר האינטרנט המאפשר תשלום תוך 48-72 שעות ( לא סגורים על הזמן). נכנסים לאתר, רושמים מספר לוחית זיהוי ושעת מעבר משוערת, ונפרדים מקצת פחות מ 8$. קל, ולא שווה את הקנסות והסנקציות.

•  

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

הגענו למלון  TOWN MOTEL ברחוב לומברד, מרחק קצרצר מהמלון בו היינו לפני 5 שנים. אבל איזה הבדל!

 

מלון קטן, בן 2 קומות, פשוט למראה, אך נעים, אותו מנהל זוג מבוגר.

החדר מרווח קצת יותר מהמלון הקודם ובכלל נותן הרגשה נעימה.

(במלון יש מקום חנייה ללא תשלום!)

 

בגלל החשש ממציאת חנייה, והתובנה שעיר מכירים בהליכה ברגל, וכמובן כי פיצה היא המאכל המשפחתי שלנו (והיחיד של הילדים) הלכנו כ 1.5 מייל לפיצה האט, הזמנו והשארנו שם את הדורבנית ודורבן ב’, בזמן שהדורבן ודורבן א’ המשיכו לכיוון MAYCY'S כדי לקחת לארוחת ערב 2 פרוסות עוגות גבינה

מה-CHEESE CAKE FACTORY, כקינוח.

 

פה קרה לנו אירוע שבוודאי קורה יום יום בארץ, ואנחנו פשוט פספסנו:

 

בזמן שבדקנו את הפיצות שקיבלנו, ראינו שאחת מהן היתה קצת שונה ממה שהזמנו (הזמנו תוספות משני סוגים, תוספת אחת מלאה + אחת על חצי פיצה, קיבלנו בטעות- חצי על כל פיצה ). איזה אסון! …

כשפנינו לאיש בדלפק והסבנו את תשומת ליבו לשוני בין ההזמנה לביצוע, מבלי לאמר דבר, פשוט הכין עבורנו פיצה נוספת, לפי ההזמנה המקורית והם נתנו לנו גם את זו השגויה (ללא תוספת מחיר...ובתוספת התנצלות... התקבלה .....)

 

 

היות ולא היה היכן לשבת וגם השמש כמעט שקעה, חזרנו בזריזות למלון והפיצות אפילו לא הספיקו להתקרר לגמרי…