​

סיכום אישי, התלבטויות ותוצאות

בהתחלה התלבטנו האם לנסוע לבוסטון או לניו יורק. הדעות היו חלוקות אך לבסוף התאפשר לנו לבקר בשתיהן. בדיעבד, התחלה נינוחה בעיר מזמינה כמו בוסטון התבררה כמוצלחת ביותר והטיול החל ברגל ימין. עד כדי כך שדורבן א' הכריז לאחר יומיים שהוא מרגיש בארץ ולא בחו"ל!

(ואנחנו כל כך התאמצנו ...)

היות ונושא מעברים הוא נקודה בעייתית בחיי היומיום ובמיוחד לילדים, השתדלנו , עד כמה שניתן לשהות במלונות שני לילות לפחות. גם המסלול נבנה בהדרגה ובהתאם :

בוסטון –> קורנינג –> ניאגרה –> וושינגטון-> אורלנדו –> ניו יורק.

 בוסטון: מלבד המשפחה שגרה שם, נראתה לנו פחות מאיימת כנקודת התחלה של ה"לא נודע". זו עיר נעימה לטיול, וגם המוזיאונים שביקרנו בהם לא היו גדולים מידי. הבחירה במיניואן (עם שבעה מקומות) הוכחה כנכונה ולמרות שאחד השיקולים שלנו היה האפשרות שכל ילד יישב ב"שורה משלו" הם ישבו מאחרינו באותה השורה כשיש רווח בין הכיסאות. הנסיעות הארוכות, מהן חששנו, עברו בשלום, אם כי (שלא בגלל צרכי הנהג) עצרנו כל 1.5-2 שעות, מה שהאריך את הנסיעה אך הקל על המסע כולו. הצטיידנו במחשב נייד וקונסולת משחקים, אך למרבה הפליאה הילדים הסתפקו בשמיעת מוסיקה עברית טובה – שירים של להקות צבאיות מכמה עשורים לאחור!!! ולעיתים גם הסתכלו על הנוף. (דינה ברזילי - השיר המנצח!!)

 

* הדיסק הוכן מראש אבל לא עבד באימפלה, שלא היה לה נגן MP3. מומלץ לבדוק עם לקיחת הרכב.

 

הביקורים בווטקינס גלן ובלצ'וורט פארק (למרות הקשיים של דורבן א') היו הכנה הדרגתית ומהנה ל-WOW במפלי הניאגרה.

בוושינגטון, אחרי בוסטון, הגודל של המוזיאונים היה פחות מאיים. החלטנו להשאיר את חלק הארי–אורלנדו לחלק השני של הטיול, כדי שהילדים לא יאבדו סבלנות וגם כי אחרי מיקי מאוס ודונאלד דאק הכל מתגמד!

באורלנדו התחלנו ביוניברסל הקטן יותר ורק אחריו, כשהחוויה הראשונית עברה בהצלחה, עברנו לפארקי דיסני הענקים. (אם כי, בסיכום, יוניברסל זכה לניקוד גבוה בין הפארקים).

 

העצירה בניו יורק בדרך חזרה היתה בבחינת "שבירת" הנסיעה הביתה. כאמור, לא ידענו איך הילדים יחוו את הטיסות וחשבנו שטיסה מאורלנדו לארץ הכוללת חניית ביניים בניו יורק – זה יותר מידי. במבט לאחור, השיקול היה נכון, אך העצירה בניו יורק היתה בעייתית. הילד סבל מאוד ביום הראשון מכל ה'באז' של העיר וחששנו שסוף הטיול ייראה כמו נצח. גרנו ממש ליד הטיימס סקוויר והאורות, ההמולה והמון האדם, ובמיוחד עשן הסיגריות הסמיך, הלחיצו אותו מאוד. למזלנו, בכל יום שחלף, הוא למד לחיות עם ניו יורק בשלום וגם החלק הזה הסתיים בהצלחה יחסית.

 

החשש מחברת 'דלתא' בה בחרנו בעיקר בגלל המחיר, התפוגג - טיסה נוחה, בזמן, אוכל טוב. תם ונשלם הטיול הזה. להשתמע בטיול הבא לחוף המערבי (כמה שיותר מהר. הלוואי...)