יום שבת 16.08.014

שוב קמנו מוקדם, במטרה לנצל את שעות הבוקר הפחות חמות וגם להספיק עוד קצת מהאזור.

בחדר האוכל הקטן נתקלנו בשני שולחנות עמוסים ביפנים צעקניים. אכלנו ארוחת בוקר מינימלית ויצאנו לכבישים באיזור.

בכביש 179 יש פניה לכיוון כנסיה (chapel), שבנויה בתוך סלע. הגענו קצת אחרי 8 וחצי והחניות היו נטושות לחלוטין. הנוף מסביב היה יפה, כולל קקטוסים שונים ומיוחדים. נכנסנו לחדר התפילה הפתוח והריק... המדרגות לחנות, שנפתחת בתשע, היו חסומות.... כשירדנו חזרה בכביש הקטן ראינו מכוניות רבות עושות את הדרך למעלה...

 

.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

.

.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

המשכנו בכביש נופי לעבר Fay canyon, אך ויתרנו על ההליכה בשביל שבסופו קשת.

גם חם וגם ראינו קשתות בטיול הזה וגם מתחילים להרגיש את עומס הקניונים!

​

​

​

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

יצאנו מהמלון מוקדם מהמתוכנן ונסענו שוב על כביש 179, מתפתלים בינות לכיכרות....

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

לפתע ראינו בצד הכביש יריד אמנות.

חזרנו אחורה. בילינו שם שעה ארוכה בין הדוכנים השונים. אם היריד היה בארץ היינו חוזרים עמוסים לעייפה, אך בגלל שהמקום במזוודות מוגבל נאלצנו לרסן את עצמנו ויצאנו משם כשבאמתחתנו ציפורים, פרח ומדוזה מאירה! נהננו לשוחח עם המוכרים (מקסיקנים שגרים באיזור בדוכן הראשון ואמריקאים בשני – האישה סיפרה שעשתה טיול במשך שנתיים! ואני הקשבתי בקנאה...)

.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

משם דרומה, עצרנו ב-Montezums well. ראינו על ההר בריכה קטנה , ממול היה סלע ובתוכו שרידי מבנה. מאוחר יותר ראינו מסלול קרוב יותר למבנה, רק שבינתיים התרחקנו משם. בהמשך השביל ירדנו בין העצים לבריכה נחמדה מתחת לסלע ענק (מי שרוצה יכול לצנן את כפות רגליו במים). חלק מהשביל היה חסום בשל Poison ivy. פעם שניה שרואים אזהרה כזו.

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

.

 

​

אוכלים צהרים בדני'ס ומנצלים את קופון החינם של דורבן א'.

למען האמת,לא כל כך רציתי לעצור, אבל כל השאר היו רעבים, ומניסיון - מי יודע איפה העצירה האפשרית הבאה. בדיעבד, הכביש היה מלא נקודות עצירה עם מגוון מזללות.

כבר כשהגענו למלון בפניקס (La Quinta) היתה לנו קבלת פנים נעימה עם פקידה צעירה ונחמדה שבדיוק סיימה לאפות עוגיות טעימות, שהצטרפו לאמא דורבן מים קרים מנוקד בפלחי לימון.

נכנסנו לחדר ואורו עינינו - סוויטה ענקית ונעימת מראה - מיטת קינג להורים, הדום למרגלותיה והמון מקום. לילדים - חדר מרווח עם שתי מיטות וגם פינת מטבחון עם מקרר, מיקרו וכיור. חדר אמבטיה מרווח עם דלתות לשני חדרי השינה. בקיצור - חגיגה! אמא דורבן זיהתה הזדמנות לסידור המזוודות ותוך זמן לא רב, המזוודה החומה כבר התמלאה בדברים שכנראה לא נצטרך עד סוף הטיול, כולל אריזה מרופדת לשלל מהיריד. הילדים נשארו בחדר ואנחנו יצאנו לוולמארט לחפש דבר מה. את אשר חיפשנו לא מצאנו, אבל חזרנו עם עוף שלם בגריל בארבעה דולר! סלט כרוב ופחיות קולה. בדרך חזרה גם עצרנו בדומינוס פיצה.... יש לציין שבמרחק קצר מהמלון, מסעדות רבות והדלק פה זול יחסית – יש גם הנחה למשלמים במזומן.

 

חשוב לדעת שבפניקס חם. מה זה חם? יצאנו מהרכב ונזלנו מרוב לחות. שמענו שדווקא היה סביר 107 מעלות במקום 115 בדרך כלל – ממש נחמה...

​

יום ראשון 17.08.014

מותחים קצת את הקימה. הסוויטה מפנקת ולפנינו יום נסיעה ארוך.

ארוחת הבוקר - הטובה ביותר עד כה! בצד הדברים המוכרים, ריבות ביתיות - תות שדה ואוכמניות - טעים טעים.

בצער נפרדים מהמלון. לא לפני שהפקודה מוציאה עוד כמה סוכריות לקערה ואנחנו בוררים מספר סוכריות תות לדרך....

בדרך, מחליטים לא להקשיב ל-GPS, ששולח אותנו על הכביש המהיר ללוס אנג'לס ובוחרים בנתיב אחר שזכרתי מהאינטרנט (המדפסת החליטה לשבות...). הרווח - כביש פשוט יותר ויש אפשרויות עצירה לצלם סופסוף את הקקטוסים הענקיים!

​

​

​

​

​

​

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

.

 

 

 

 

 

 

​

עצירה קלה להתרעננות - קרטיב וטילון וממשיכים על כביש 8.

בדרך ויתרנו על פניה לפטרוגליפים שהיו מוסיפים לנו כ-11 מייל לכל כיוון ליום שעמוס ממילא...

הגענו למלון בסביבות שלוש. בדרך עברנו תצורות נוף שונות: דיונות חול אינסופיות, הרים שכולם ערימת אבנים בעליה לא קלה ונופים בנאלים אחרים. כמו כן נתקלנו בכביש 8 בשתי תחנות גבול. בראשונה - בקרת הכנסת מזון – עברנו במחסום ללא צורך בעצירה וכך גם בנקודת הביקורת השניה, בה ראינו כלבי גישוש ומספר מכוניות שיטור.

המלון (Old Town inn) חביב ונוח לשהיה רבת ימים. בתחילה ראינו שהמטבחון ריק, אך לאחר שדיברנו עם פקיד הקבלה הגיעה בחורה עם קונטיינר מלא כלי מטבח. הילדים נשארו בחדר ואנחנו נסענו לאכול ב- Sizzler ולדגום את וולמארט שהיה קטן יחסית...