​

 

 

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

​

​

​

​

​

יום רביעי, 19.08.2015 – קריאת הפירט היהודי ...

מתעוררים ליום אחרון של הטיול ומציעים לילדים להישאר בחדר ולהמשיך במרתון הארי פוטר.

ההצעה מתקבלת בשמחה – לא ברור אצל מי יותר: להם, יום רביצה או לנו – כמה שעות של זוגיות, לבד! רגע לפני שיוצאים, מציידים אותם בשקית פופקורן שקנינו בקבלה ונפרדים.

 

בסביבות תשע ורבע הגענו לאיזור הנמל. חשבנו לטייל ביום במוזיאון הימי.

לשמחתנו, גילינו, כי החניה בתשלום מתחילה רק בעשר. לכן, שמנו לעצמנו תזכורת ל-5 דקות לעשר ועלינו על Star of India. חשבנו שהסיור יהיה קצר. איזה כיף שטעינו!

התחלנו בסיפון. התרשמנו מהמפרשים המקופלים וירדנו למטה.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

הופתענו לגלות מוזיאון של ממש בתוך הספינה. בעוד אנחנו שם, ראינו קבוצת חיילי מרינס שקיבלה הסברים.

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

מאוחר יותר כשעלינו חזרה למעלה, עמדנו בצד להקשיב למדריך המוזיאון מסביר בצורה מעניינת ומהנה על הדרך לפרוש את המפרש – ממש לא פשוט! הוא ביקש משישה חיילים להוציא מוטות עץ שהיה בצד, בתוך מתקן. על כל חייל היה לשים את המוט בתוך חור שהיה בהגה עץ גדול ולאחר מכן קרא לשישה חיילים נוספים להצטרף אחד לכל חייל שעומד ליד מוט. בקיצור שישה זוגות חיילים סובבו את ההגה והמפרש הענק התחיל להפתח לאט לאט!

את הפקודה להתחיל לסובב נתן ילד קטן וחמוד שעמד עם משפחתו בצד והקשיב גם הוא להסברים!

​

 

 

 

 

 

 

 

​

 

​

​

 

​

 

 

המדריך, שהיה לבוש כמו ספן מפעם, וגם קולו רעם כאחד כזה, לימד אותם שירים ומעשיות ששרו המלחים תוך כדי עבודה. היה משעשע מאוד.

אחר כך המדריך הדגים מספר סוגי קשרים בחבלים – מרתק.

לאחר שהחיילים הלכו יצא לנו לדבר מספר דקות עם המדריך, שנראה כאילו יצא מסרט פירטים לפני מאה שנה ויותר… הוא שאל אותנו מאיפה אנחנו ולאחר שענינו – ישראל, הוא שאל אם אנחנו יודעים מהי קריאת הפירט היהודי?

למי שתוהה מה התשובה – "Ahoy Va'avoy", כמובן שבאידיש זה נשמע טוב יותר" "א-הוי ואבוי"!

צחקנו ושאלנו מאיפה הידע? הוא סיפר שהוא יהודי ולמד קצת עברית לקראת הבר מצווה…

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

סיימנו את הסיור בספינה בדיוק בזמן התזכורת לחניה. הלכנו למדחן, שילמנו עבור שעה וחצי והלכנו לאניות האחרות במתחם המוזיאון. התחלנו עם הצוללת הרוסית, שלפי המדריך ב-Star of India, נמכרה ב-Garage Sale...וככה היא גם נראית – חלודה, עלובה. רחמים על מלחיה.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

המעברים בצוללת צרים במיוחד, בתוך פתחים עגולים. רגע לפני הכניסה (אנחנו לא שמנו לב) יש דגם שממחיש איך עוברים וכל אחד מוזמן לבדוק באם זה מתאים לו…

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צוללת היתה ישנה יחסית ובפנים צרה למדי. קשה לדמיין שהות במקום כזה.

 

משם עברנו למספר סירות אמריקאיות. על אחת מהסירות של המוזיאון לא ניתן היה לעלות בשל הסיור של חיילי המרינס. ראינו אותם "מתאמנים" בהליכה על רשת חבלים, כנראה בפעם הראשונה. לא, לרובם אין כישרון מולד...

עלינו על MEDEA שהיתה כנראה סירת נופש קטנה.

​

 

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

 

עברנו בתוך צוללת אמריקאית, מודרנית יותר ומרווחת יותר מזו הרוסית. באחד מהחללים ראינו פריסקופ דרכו הצלחנו לראות את הים. בהתחלה לא היינו בטוחים שזה "חי", אבל מספר סירות ששטו על גבי המים שכנעו אותנו…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

סיימנו את הביקור במוזיאון על מעבורת ענקית,Berkeley

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

 

במפלס הכניסה מוצגים מוזיאוניים שונים.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

..

ירדנו למטה לחדרי המכונות וקיבלנו הדרכה אישית על דודי הקיטור והשימוש במים לצרכים שונים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרנו למוצגים במפלס הכניסה:

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיימנו בקומה העליונה, בינות עשרות הספסלים של המעבורת ואפילו חדר תפילה קטן…

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

 

 

דווקא השירותים היו מרווחים ובסגנון מעניין.

​

לסיכום, המוזיאון כולל כ- 10 כלי שיט שונים – צוללות, סירות, יאכטות בגילאים שונים ומוזיאון צף, שניתן לעבור ביניהם ללא חזרה לרציף. הביקור היה מעניין ומהנה והיינו שם כשעתיים וחצי. בהחלט הרבה מעבר לציפיות. מחיר הכרטיס 16$ לאיש, וקיבלנו הנחה של 1$ בגלל AAA

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

יצאנו עם הרכב, ונסענו מרחק קצר לחניון ליד מתחם חנויות אותו זיהינו לפני יומיים, לחגוג את סיום הטיול עם עוגות טעימות ב-Cheese Cake Factory. אמא דורבן התקשתה לסיים את פרוסת העוגה ששילבה בין גבינה לשוקולד גודייבה ואני שמחתי בבחירת עוגת לימון נהדרת!

 

יצאנו משם להסתובב במתחם וגילינו שלט שהזכיר כלא ש-היה במקום!

איזו הסבה מעניינת של הבניין!

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

צילמנו ויצאנו רגלית להליכה קצרה לטיילת Seaport.

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

חזרנו למלון ולאחר סידור המזוודות, יצאנו לאכול.

כשחזרנו הילדים המשיכו, כמה שיכלו, עם הארי פוטר וסרבו ללכת לישון...