סבב אחד בכל האתרים בדיסני בהם חפצנו הסתיים לו ומתחיל סבב מועדפים שני:

​

יום טיול 20 – יום שני 20-09-2010 

​

לאחר שסיימנו לבקר בכל אתרי דיסני נותרו לנו 3 כניסות נוספות לסיבוב שני. כבר אין צורך לרוץ. קמים מאוחר ומושכים את הזמן בכיף. יוצאים לכיוון אחד משוקי הפשפשים ואמא קונה תיק חדש, כי בישן רוכסן אחד יצא מפעולה. יוצאים מהבניין ואני מזהה בדנקן דונטס. נכנסים פנימה וכל אחד בוחר במאכל החביב עליו (דונטס לכולם ובייגלה שומשום לדורבן ב').

יוצאים לסיור נוסף בממלכת הקסם: הפעם החלטנו להכנס לפארק במעבורת. על המעבורת יש מעט אנשים ואנחנו חושבים לתומנו שאגדת יום שני העמוס היא רק אגדה ותו לא. אבל, אז הגענו וראינו שיש באמת המון המון המון אנשים, אך אין כמו מקצר התורים שלנו שהופך את חוויית העמידה בתורים לנסבלת הרבה יותר. יש מקומות שעלינו לעמוד בתור (מקוצר לאין ארוך מהשאר) ויש מקומות שבהם מכניסים אותנו ישירות לשאטל הראשון שיוצא!. התחנה הראשונה – מערת הפירטים. דורבן ב' מתעקש הפעם לשבת בצד שמאל של הסירה, מה שמביא לחיכוכים קולניים ואנו מבטיחים לדורבן א' שבסיבוב הבא הוא יישב בצד שמאל. בפעם השניה יושבים בשורה הראשונה ונרטבים – תמיד לומדים דברים חדשים. יוצאים לשיט נוסף ברחבי הג'ונגל. הפעם יש לנו סקיפרית חדשה יחסית, או מקורית באופן יוצא דופן כי שמנו לב לחריגות מהטקסט הקבוע. הפעם גם הספקנו לעלות על בית העץ של משפחת רובינסון השויצרית – מסלול קצר ונחמד לצמרת העץ. בדרך יש 2 חדרים עליוניים ועל פני הקרקע המטבח הענק שלהם – מתחשק להושיט יד ולסחוב איזה פרי. עלינו שוב על מתקני פיטר-פן, שלגיה והבית רדוף הרוחות (למרות שדורבן ב' היה רק פעם אחת הוא זוכר כל תמונה ובובה..) כמובן שלא יכולנו לפסוח על ביקור נוסף ברכבת הרעם הצהובה שמתפתלת בינות למכרות וקקטוסים במערב הפרוע (כנראה בגלל שישבנו קרוב לקטר או בגלל עומס, החוויה היתה פחות מרשימה. הרכבת כאילו נעצרה בכל מיני מקומות והתנופה היתה חלשה מהסיבובים בפעמים הקודמות) ועל סיבוב נוסף במכוניות המירוץ. הפעם התנאי שלנו היה שאנחנו ננהג, כי בפעם הקודמת נאלצנו לעזור לילדים וזה היה על העוקם ולא ממש נוח... עם יציאתנו משם שמנו לב ללוח התוצאות הענק – צוות אני ודורבן ב' מסיימים במקום השלישי מבחינת זמנים!!!

עקב התחנות שבדרך מגיעים לאיזור הטירה רק רבע שעה לפני תהלוכת הסיום, דבר שעלה לילדים ביוקר. כל האנשים שתפסו מקום כשעה ומעלה מראש דאגו לעצם ולילדים שלנו נשאר בקושי חלון צר בין לבין כדי לחזות במופע האורות החשמליים. במקום לנסות ולהנות הם מקטרים ללא הרף. נקווה שהתמונות שצילמתי יחפו במעט על האכזבה הגדולה.

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

​

​

​

בגלל החוויה הפחות נעימה הזו הילדים חשבו ללכת הביתה ולוותר על הזיקוקים. למזלם ולמזלנו, לא הקשבנו להם. פשוט חצינו את הכביש לנקודת תצפית טובה יותר

והתיישבנו על המדרכה. ההמתנה היתה שווה והפעם גם התחילו בזמן. הזיקוקים התחילו בקטן אך ההמשך היה מרשים ביותר. עושה רושם שהמופע היה שונה מהקודם. בכלל אנחנו כבר לא ממש בטוחים איזה מופע סיום מרשים יותר וטוב שכך. גם בערב עלינו על המעבורת בדרך לטראם שבדרך לחניה. קיווינו שפה נחכה פחות מאשר במונורייל בו נסענו בפעם הקודמת. מה לעשות ואנשים רבים נוספים החליטו כמונו... התורים פשוט לא נגמרו והצפיפות היתה רבה.

בדרך הביתה, עוצרים, איך לא, בסופר המקומי ודורבן ב' סופסוף קונה לעצמו בובה של דונלד – הדמות האהובה עליו ביותר. לילה טוב!!!!

​

21-09-2010 יום טיול 21 - יום שלישי 

יוצאים לקראת הצהרים לביקור נוסף בעולם הים. על פניו – הולך להיות ביקור קצר וחטוף. בגלל השעה, הולכים ישר למופע של שאמו (לוויתנים). בדרך, עוצרים בתינוקיה של הדולפינים, אותה פיספסנו בפעם הקודמת. בבריכה שוחים גורי דולפינים ליד האמהות שלהם – איזה מתוקים! פשוט חבל לעזוב את המקום.....

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מגיעים לאיצטדיון, עולים למעלה, לשורה האחרונה, דבר שלמדנו לעשות בגלל הילדים – אם הם לא רואים אפשר לשבת על גב הספסל האחרון או לעמוד בעת הצורך.

משום מה, יש הרגשה שההופעה מעט שונה – אבל לטובה. בכלל ההרגשה הזו מלווה אותנו בביקורים חוזרים במופעים באורלנדו – וטוב שכך! משם ממשיכים להופעה של BLUE HORIZEN המרשימה! למרות שצפינו בה לפני כמה ימים היא מדהימה ומרגשת מחדש. השילוב המוצלח של דולפינים עם אקרובטיקה של "ציפורי אדם" + הקופצים למים ובסיום מטסי הצדעה של תוכים רבים מעלינו – פשוט חוויה! הפעם, לא היינו ממש סגורים על עצמנו ולכן מצאנו את עצמנו חוצים את הפארק מקצה לקצה מספר פעמים(בדרך גם הספקנו לבקר פעם נוספת באקווריום הכרישים – בו חזינו בכריש ענק שחלף מעלינו עם פה בצורת חרב ענקית)!הילדים רוצים לבקר שוב את תצוגת חיות הקוטב אבל הוחלט שהפעם מוותרים על הסימולטור הלא ממש מוצלח והולכים ישירות, במסלול עוקף, לתצוגה. קר שם מאוד אבל מהנה ביותר.הולכים לצפות ב- PETS AHOY עם הכלבים והחתולים המקסימים. במיוחד אהבנו את הקטעים הבאים: כלב שקשור לעמוד ליד אישה שיוצאת לפיקניק ומניחה אוכל טעים על השולחן ליד. בזמן שהיא מעיינת בעיתון הכלב יוצא מהטבעת, חוטף לה את האוכל וחוזר לתוכה.. בפעם השניה, כשהיא מחפשת מי לקח את האוכל הוא מסתכל איתה לכל כיוון שבו היא מחפשת... בפעם השלישית היא שמה נקניקיית צעצוע ענקית והכלב ה"מסכן" לא מצליח להכניס את הראש עם הנקניקיה לתוך הרצועה בחזרה, ונתפס.... בקטע חמוד נוסף מקבל אחד הכלבים הוראות איך להתחיל עם כלבות: לנסוע באוטו, להתקשר בטלפון, ללכת לכספומט לקחת כסף, לקנות איתו פרחים בחנות המקומית (יש שם תא ובו זר שמחכה לו) ואז לנסוע אליה הביתה. משם הם יוצאים ביחד.

​

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

דורבן ב' רוצה מאוד ללכת למשחקיה ובדרך הילדים עוצרים ביריד המקומי ובוחרים במשחק קידום דולפינים ע"י גלגול כדורים לחורים והפעם דורבן א' זוכה ואנחנו יוצאים משם עם בובת דולפין מדליקה. מכיוון שהחוקים הם שתמיד יש זוכה, ארגנו תחרות בין שני הילדים – ויצאנו גם עם בובה וגם עם זוכה מאושר. ליד יש גן משחקיםודורבן ב' עולה ויורד במתקן ענק עם רשתות, מחילות ונדנדות. בסיום, הוא מצטרף לדורבן א' שרוצה לעלות על רכבת הרים קטנה שנמצאת בסמוך. לנו ממש לא בא לעלות, אז הילדים עולים ביחד. המסלול אמנם קצר אך יש בו ירידה קצת מפחידה. אנחנו רואים שדורבן א' מחבק את דורבן ב' ומתרגשים מאוד מאוד מאוד!

עם הירידה מהמתקן דורבן ב' רוצה סיבוב נוסף וא' מסרב, אך מתרצה לבסוף והם עולים שוב. גם הפעם הם מתחבקים ואנחנו דומעים, רק שהם קצת מאוכזבים בגלל שישבו קדימה מידי ….היות ויצאנו מהפארק מוקדם יחסית, לאחר שנפרדו מתינוקיית הדולפינים, נסענו לבקר ב-DOWNWOTN DISNEHY, שזה סה"כ איזור ענק עם חנויות, מסעדות ופה ושם שעשועים – מרגיש כמו בדיסני, אבל ללא מתקנים של ממש.... ארוחת ערב, כרגיל, בסיזלר, אחרי שביקרנו בפונדרוסה ושם רצו על מנת-הילדים של דורבן א' מחיר מלא ...

​

​

​

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

חלפנו גם במרוקו, וסירבנו לשלם 30 דולר למנת קוסקוס !!!! נתאפק עד הבית. חולפים בביתנים של הודו, גרמניה,

אנגליה (גינות קטנות מקושטות בפרחים, מבוך פצפון וחנות שכמעט כולה מוקדת למזכרות של להקת החיפושיות). מסיימים בביתן של קנדה – מטיילים על גשר בקניון מלאכותי קטן ובו מפלי מים ומסיימים בסרט עם נופים מרהיבים וערים ענקיות בקנדה. סיבוב נוסף של הילדים במכוניות הניסוי (איתי) ובדאיה ומשימת נחיתה במאדים ( עם אמא). אסור לשכוח גם את השיעור הקצר בנהיגת Segway –הכלי הזה מדהים. עמוד עליו, הטה את גופך, והוא מתקדם לכיוון. לומדים תוך שניות.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

 

​

​

​

רוצים לצאת לסיבוב נוסף במקסיקו, אך נעצרים בדרך בתחנת צילום עם דמויות- עומדים בתור לא נגמר, אך הסיום היה שווה – הילדים מצטלמים עם מיקי מאוס, פלוטו, מיני מאוס (אמא ואבא מצטלמים לבד לפי הצעתו של דורבן א' כדי לשחזר תמונה קודמת מירח הדבש, לפני 15 שנים), דונלד דאק (כמובן שיש לדורבן ב' תמונה לבד איתו!) ומסיימים בתמונה עם גופי הענק. (ביציאה יש גם מלכה רעה ומכוערת ומדלגים עליה). מופע סיום מדהים, ושוב לא בטוחים איזה מופע יפה יותר …..

 

יום טיול 23 – יום חמישי 23-09-2010

ככל הנראה, זה היום ה"חופשי" היחיד באורלנדו!

החלטנו לנצל את אחד מיני עשרות ואולי מאות קופונים שקיבלנו והלכנו למיני גולף לא הרחק מהוילה. הדילהוא שמי שמגיע לשם עד 11:59 נהנה ממחיר מציאה של 4$ לגולגולת במקום 9$ דקה אחרי ... נכנסנו למיני גולף (בוננזה, בסגנון המערב הפרוע) דרך חנות מזכרות (פשוט מדהים איך כל חנות באיזור מקושרת לחנות נוספת או למסעדה!)כל אחד בוחר מקל בגודל מתאים וכדור בצבע שונה. מקבלים גם לוח לרישום תוצאות. מסתבר שיש 2 מסלולים בני 18 תחנות. לא ידענו במה לבחור ואיש שבדיוק יצא משם המליץ על אחד המסלולים (בדיעבד, זו אכן היתה בחירה מוצלחת!) אני מפגין יכולות מדהימות כבר מההתחלה וצובר נקודות בקצב -הכדורים שלי נכנסים בקלות יחסית לחורים. גם דורבן ב' לא טומן ידו בצלחת ורק דורבן א' מתוסכל ביותר עקב חוסר יכולתו לשלוט יותר בכדור. למרות זאת, הוא הראשון מבני המשפחה שמצליח במכה אחת להכניס את הכדור לחור! סה"כ זו היתה חוויה נחמדה ושונה ומאוד תחרותית, לעיתים אף אתגרית – כשצריך להביא את הכדור לעלות במדרון תלול כדי לעבור לצד השני ...

 

טיפ לגולף: בסוף המסלול, בחור האחרון, הכדורים נבלעים וחוזרים למפעיל!

מי שרוצה לעשות סיבוב נוסף, לקחת את הכדורים מהחור הלפני אחרון ולהתחיל מהתחלה.

 

הבעיה האמיתית היתה חרקים מעופפים פה ושם ובעיקר - חום כבד ומעיק. יצאנו עם כובעים סחוטים מזיעה. בחיפושנו אחר שירותים (במיני גולף היו מקולקלים) הגענו לברגר קינג הסמוך וניצלנו את הגיחה לארוחת צהרים – לא משהו... החלטנו שחוזרים לוילה, לנוח.

 

הזמן רץ די מהר כשלא עושים הרבה ובערב יוצאים לתדלק ולדגום מספר מסעדות באיזור – חושבים שכל אחד ייקח לעצמו אוכל במקום אחר, אבל בסוף אוכלים בופה במקום אחרSHONEY”S- אני ודורבן א' יצאנו מרוצים, דורבן ב' ממילא לא אכל ואמא אכלה למרות שהטעמים פה פחות ערבו לחיכה ויש מקום לגעגועים לסיזלר... מצד שני מידי פעם צריך לגוון.

 

יום טיול 24 – יום שישי 24-09-2010

יום שמתחיל רגוע – אני ודורבן א' הולכים לבופה בסיזלר, אמא ודורבן ב' יוצאים למקצה נוסף של מיני גולף. כניסה לדיסני – מופע ליד הטירה של סינדרלה ומתקנים כמו הבית הרדוף. 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

פיטר פן (מתחיל גשם – מנצלים את קיצור התורים גם כדי להתחמק ממנו), הסרט של מיקי, שלגיה, פו הדב המתוק, אני עולה עם ודורבן ב' על כוסות התה המשוגעות ואז … טעות קשה, עולים על מירוץ המכוניות דקה לפני מבול פתאומי וחזק שמותיר את כולנו (פרט ל דורבן ב' ששם על עצמו שכמייה, זאת שקיבלנו בעלמת הערפל בניאגרה) רטובים וספוגים עד לשד עצמותינו...נכנסים לרגע למסעדה כדי ללכת לשירותים ומשם ליציאה – נכנסים למכונית ומדליקים את המזגן על פול חום!!! לאחר שמגיעים הביתה (בדרך עוצרים לנקניקיות) מתקלחיםומתאוששים ולמרות הכל מחליטים לחזור שוב לפארק למופעי הערב. קצת מתברברים בכניסה (הפעם באשמת האיש בקופה) והשעה מתאחרת. כבר 19:30 והמצעד אוטוטו מתחיל. לאחר התייעצות עם שירות הלקוחות על מיקום מומלץ לצפיה במצעד, מחליטים ללכת להקרנה של מיקי והפילהרמונית – שהיא כיפית מאוד בכל פעם מחדש! משם ממשיכים לאיזור דובי הג'ימבורי ותופסים מקום ממש טוב למצעד. לשמחתנו, גם הגשם פסק וגם האנשים שישבו לפנינו נשארו לשבת לאורך כל המצעד. הפעם, הילדים ראו את הדמויות הססגוניות והמוארות ונהנו מאוד. ממש שניה לפני הסוף חמקנו לעבר מערת הפירטים לסיבוב פרידה ואפילו הספקנו לעלות לשיט אחרון בהחלט במעבה הג'ונגל, שהיה מוצלח אף יותר מהפעמים הקודמות הודות לתנאים השונים – חשיכה לעומת אור וגם המדריך המשעשע. יצאנו משם כמעט בריצה ותפסנו מקום סביר למופע הסיום של הזיקוקים- ששוב, היה מהנה ושונה במעט מקודמיו. עייפים אך מרוצים חזרנו לוילה. לילה אחרון.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יום טיול 25 – יום שבת 25-09-2010

קמים מוקדם בחוסר חשק, אומרים שלום לוילה המרווחת ויוצאים לכיוון שדה התעופה. בדרך עוצרים בדאנקן דונאטס – מי חשב שבשבת בבוקר יהיה כל כך עמוס – סה"כ רצינו צידה לדרך … הפעם מגיעים בקלות יחסית לשדה התעופה ומאתרים איכשהו את המקום בו מחזירים את הרכב. משם ברגל לטרמינל. שמים את המזוודות על המשקל – אחת חורגת בליברה אחת, אך עוברת עם אזהרה בלבד וללא קנס... בזמן שמחכים לטיסה, מסתכלים החוצה ורואים איך חלונות הזכוכית מתמלאים בכתמים שחורים של חרקים מעופפים – א י כ ס ! לפחות יש דבר אחד טוב בעזיבת אורלנדו... עולים למטוס ומגלים שהמושבים שלנו, שבצד ימין - זוגיים ומרווחים למדי לעומת אלו בצד שמאל– שלשות צפופות. אין לנו מושג במה זכינו לכבוד אך לא מערערים! הטיסה עוברת מהר יחסית (בכל זאת שעתיים ושלוש דקות בלבד, לפי הטייס) אפילו שלא מקרינים סרט. דורבן ב', כרגיל, מצליח להרדם ואנחנו מקנאים בו.

נוחתים בניו יורק. די מהר מזהים את 3 המזוודות (חשבנו שייקח יותר זמן – היו המון ישראלים על המטוס, אחר כך כמעט שלא ראינו אותם, ייתכן והמשיכו

חזרה לארץ).