יום רביעי 06.08.2014

הבוקר עשינו מאמץ להתעורר מהר ולא למשוך זמן כדי לצאת לדרך לפני 9:00.

עזבנו את וגאס בדרך לפארק ציון.

ה-GPS לא ממש זיהה את הכתובת של המלון בספרינגדייל. לא ממש נורא כי יש פחות או יותר רחוב אחד עם מלונות...

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

הגענו בצהרים למלון. הסתבר לנו שאיבדנו שעה במעבר בין מדינות – אוף! ובכל זאת הקדמנו והחדר עדיין לא היה מוכן.לכן, המשכנו לכיוון מרכז העיירה ועצרנו לאכול ארוחת צהרים קלה במסעדה בה כמעט כל המנות מורכבות ע"י הסועדים שצריכים לסמן "וי" במקומות הרצויים...

 

כשחזרנו למלון כבר היה חדר מוכן, כך שיכולנו להוריד את החפצים ולחצות את הכביש לתחנה של ה shuttle-לפארק (עובר כל רבע שעה).

כבר בכניסה לפארק, עוד לפני מרכז המבקרים פגשנו אייל חמוד לוחך שיח להנאתו.

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

עצרנו במרכז המבקרים לקחת מפה ויצאנו החוצה ל-shuttle.

בחרנו להתחיל בתחנה האחרונה (כמו שהמליצו לנו בביקור הקודם).

בדרך ראינו עוד מספר איילים: חלקם ממש בתחילת המסלול ושני זכרים מרשימים עם קרניים רגע לפני התחנה האחרונה. רק חבל שהנהגת שהפנתה את תשומת לב הנוסעים לחמודים האלה, לא עצרה כדי שנוכל לצלם...

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

יצאנו לצעידה במסלול Riverside Walk. בפעם הקודמת היה לנו ממש קר.הפעם דווקא היה חם!

מזל שמידי פעם עברנו בצל, כך שסה"כ ההליכה לא היתה קשה.

בדרך ראינו סנאים רבים.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

​

​

​

​

 

 

התחנה הבאה שלנו היתה ב-Weeping Rock. המסלול הארוך, בו ממילא לא תכננו לצעוד, היה סגור וזה הקצר היה תלול ממה שזכרנו. נקודת הקצה היתה שווה. עמדנו מתחת לסלע כשמסך של טיפות מים יורד בפנינו, דרכו צפינו אל הנוף היפה של השמורה – שווה!

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

​

​

​

.

.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

השעה היתה חמש וחצי ואנחנו כבר התייעפנו ולכן החלטנו לחזור לכניסה לפארק וללכת לצפות בסרט על הקניון (בתשלום. בבוקר היתה עמדה עם קופוני הנחה) שמוצג בקולנוע איימקס .

הסרט היה חביב והציג את ההיסטוריה של הפארק על דייריו, חוקריו ונופיו המדהימים!

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

לאחר הסרט רצינו לחזור לכניסה כדי ללכת במסלול ההיסטורי שיוצא ממרכז המבקרים. טוב ששאלנו את הריינג'ר בכניסה איך להגיע אליו כי הוא סיפר לנו שאין במסלול שום דבר מיוחד וכך חסך לנו הליכה סתמית.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ב-shuttle חזרה למלון היה לנו נהג אוהד ישראל וגם משפחה אמריקאית מלוס אנג'לס שתמכה בנו ואמרה שהם מתפללים עבורינו. הנהג סיפר שישראלים רבים מבקרים שם ושהם מתנהגים יפה – היה תענוג לשמוע על הישראלי היפה!

בערב אילתרנו שוב ארוחת "חבלים".