​

 

 

 

 

 

 

 

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הסיכום המשפחתי היה שבנוסף לזה שמאוד נהננו מהספארי שהינו מרווח ונעים לשוטט בו, הוא הרבה יותר כיפי מגן-החיות בסן-דייגו (בילינו בו יותר מ 3 שעות). אם היינו צריכים לבחור – פה אחד נבחר הספארי ולא גן החיות (החיסרון – 30 מייל מהעיר).

 

בזמן ההכנות לטיול קראנו על שמורת Torrey Pines. מעיון באינטרנט היא נראתה מעניינת. כשהגענו לסן דייגו ובדקנו איפה היא ראינו שהיא צפונית לעיר וחשבנו שפיספסנו ביקור בה, בדרך.

התברר שהספארי גם צפונית לעיר והשמורה השתלבה נהדר בדרך חזרה.

 

רגע לפני השמורה מגיעים לאיזור חוף הים, ומחליטים לעלות למרכז המבקרים למעלה כי נראה שתצפית מהגובה תהיה נהדרת. הדרך למעלה קצרה ביותר, במיוחד כשהיא נעשית בנסיעה (כ 2 מייל). בצד הדרך ראינו אנשים צועדים אך לא מקומות לעצור להתרשם מהנוף. עצרנו בחניית מרכז המבקרים, הנמצאת בקצה האיזור בו מותר לנסוע.

נכנסנו למרכז הקטן והחביב. מסביב לקירות מדפים ועליהם פוחלצים של חיות האיזור.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

ההמלצה שקיבלנו היתה מסלול אחד שעובר לאורך הגדה ובו תצפיות לים.

בפועל, יצאנו לחניה שנמצאת ממול והתחלנו לרדת במסלול לים. הלכנו את רובו עד למצוק מעל הים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

 

 

המסלול קל יחסית. הולכים בשביל חולי למדי, בינות לצמחייה. כמובן שיש אזהרת נחשים...

לקראת המצוק – נגלה נוף מקסים – חלק מההר עם תצורות אדמה יפות וכמובן ... הים!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

הילדים קצת מקטרים, כי צריך גם לעלות בחזרה, אבל הדרך לא ארכה יותר מרבע שעה.

הבעיה היחידה, לטעמינו, העדר הצל. למרות זאת, זה לא כך נורא. מזג האוויר באיזור אמנם חמים, אך נעים לאין שיעור בהשוואה למה שחווינו בניו מקסיקו ואריזונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

בדרך חזרה, עוקף אותנו בזריזות בחור צעיר שעושה את דרכו בעליה, בריצה. המיוחד הוא שאחת מרגליו היתה למעשה פרוטזה – הסתכלנו בהערכה !

חזרנו לרכב. נסענו מרחק קצר ביותר בחזרה לכיוון הים. בצד שמאל יש חניית עפר קטנה, בין תמרורים ובהם אזהרת "פה אסור לחנות" – כלומר, יש איזור מצומצם ביותר למשהו כמו 4-5 רכבים!

המסלול עצמו לא ארוך, ומזכיר, משום מה, את המסלול שעשינו לפני מספר שנים בשמורת - Point Lobos.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

למרות שמה של השמורה, את עצי ה-Torrey Pines ראינו יותר במסלול הראשון. פה בלטו יותר עצי Mojave Yucca trees ופרחים שונים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

​

 

 

 

 

 

 

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

רגע לפני שמסיימים את המסלול, חלק מאיתנו זוכה לראות ארנב.

ממשיכים במסורת של הטיול הנוכחי – בכל פארק רואים לפחות חיה אחת שאינה סנאי, או לטאה…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

 

​

 

בתכנון היומי שלנו, עוד חשבנו לעבור גם בלה הויה, אבל שוב, העייפות מכריעה ובנוסף יש פקקים הולכים ומתארכים בדרך ולכן אנו מסיימים את היום בשש ורבע בערב עם 2 פיצות Take away ולחדר...

 

למרות שנותר עוד יום אחד של טיול, יש מספר פריטי לבוש שדורשים כביסה ובזמן שהלכנו ללובי דורבן ב' מגלה ספריית וידאו בת עשרות סרטים ומבקש בקבלה את שני חלקי הארי פוטר האחרון.

הילדים מתרווחים במיטות, צופים בסרט ואנו נהנים לשבת בחוץ, ליד הבריכה בשקט.

פה מתחיל להתרקם רעיון ליום המחרת, שהינו כאמור, היום האחרון.