יום שלישי 16.04.2015

לאחר מספר לילות בגריזלי בר יצאנו ליעדנו הסופי – סנט לואיס.

בדרך עצרנו בצד הדרך. ירדנו מהאוטובוס באחד מנקודות המנוחה – Rest Area והחבר'ה שמו דרך הסמארטפונים שידור חי לגלי צה"ל כדי לשמוע את צפירת הכניסה של יום הזיכרון בארץ. היה מרגש!

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

לאחר מספר ימים בדרכים במקומות מבודדים שמחנו להגיע לעיר הגדולה!

התארחנו במלון הילטון ליד אצטדיון הבייסבול, כשמהחדר שלי נשקפה הקשת המפורסמת במלוא הדרה.

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

השהות בסנט לואיס היתה מצומצת, לצורך התחרות, ולא יצא לנו לבקר לא בקשת (שמענו שהמוזיאון היה סגור) ולא במוזיאון העיר המפורסם (בכל זאת שומרים על משהו לפעם הבאה...) אך הספקנו לבקר שנית בגן החיות המקסים שלה:

 

בבוקר השכם, לפני היציאה לגן החיות עצרנו לארוחת בוקר בדיינר החביב Chili mac's Diner הזכור לטוב מהביקור לפני שנתיים.

נהנים מארוחת בוקר כיפית, שהרכבנו מהתפריט: פנקייקים, חביתות, טוסטים ושתיה.

המקום הזה פשוט חוויתי: יש שם 3 נשים מבוגרות עם מבטא דרומי. הן עובדות לאט לאט, אבל האווירה במקום נהדרת והאוכל טעים.

 

 

מסתבר שהעיר היתה בעיצומם של שיפוצים בכל מיני אתרים ולכן בשל שיפוץ באיוזר Forest Park בו נמצא הגן, צומצמו שעות האוטובוס שנוסע בתוכו.

ירדנו מהמטרולינק בתחנה שליד הפארק, במרחק קצר ממוזיאון ההיסטוריה של סנט לואיס, אליו לא נכנסנו...

 

המפה באיזור לא היתה כל כך ברורה והסבר שקיבלנו מאנשים שנסעו איתנו הסתבר כשגוי…

הלכנו בתוך הפארק, נעזרנו בכל מיני צועדים שלא תמיד ידעו היכן ממוקם גן החיות, אך בסיכומו של עניין הגענו!

הדרך בפארק היתה יפה, אך למרבה הצער רק חלק מהתמונות שצולמו בסמארטפון (ששבק בינתיים) הצליח לשרוד …

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

מצד שני, התמונות בגן החיות עצמו, צולמו במצלמה (היה חשש לאורך חיי הסוללה ולכן השתמשנו בה רק בגן) והן מצורפות בהמשך.

שמחתי להעביר מספר שעות איכות עם דורבן א' בגן הכיפי הזה.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

היינו פה לפני שנתיים ובכל זאת מסתבר שלא כיסינו את כולו...

הפעם גילינו את איזור הציפורים הנהדר – נכנסנו למבנה ובו כלובים רבים של ציפורים מסוגים רבים ומגוונים – תאווה לעיניים!

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

מנגד, בגלל שהיינו צריכים להיות באולם כבר בשעות אחר הצהרים, לא הספקנו לבקר בכל הגן, אך בסה"כ כיסינו את רובו.

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

הפעם הדרך לתחנת המטרולינק היתה קצרה יותר, אך יפה לא פחות…

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

כאמור ,ברביעי אחה"צ הגענו לאולם התחרויות בסנט לואיס, Edward Jones Dome at America's Center, ביתה של קבוצת ה- RAMS בליגת ה-NFL - אולם ענק שיכול להכיל 66,000 אנשים בארבעה מפלסים!!!

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

התחרות נמשכה 3 ימים נוספים (חמישי עד שבת).

הקבוצה של הילדים (2630 מעמק חפר) סיימה את בית המוקדמות במקום ה-18 המכובד (מתוך 75 קבוצות) ולא נבחרה לבריתות שהמשיכו למשחקי הגמר.

 

רוצים לנצל את הבמה ולפרגן לקבוצות שנסעו איתנו לאליפות העולם:

הקבוצה מכפר יונה שניצחה בגמר בית המוקדמות, בו שובצה, והיתה לקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה לבית הגמר!

הקבוצות מבנימינה ומשגב שהגיעו לשלב הגמר בבתים בהם שיחקו.

וכן לקבוצות מנתניה (שזכו בפרס לקבוצה שמשתתפת בשנה הראשונה), ערד ואילת.

זכינו לחוויה מדהימה!!!

 

תם ונשלם.

בסוף אפריל חזרנו לשגרה, מתכוננים לטיול המשפחתי הבא, אך לא מתנגדים לגיחה נוספת עם הקבוצה לעוד תחרויות בארה”ב…