Heading 1

​

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

יום רביעי, 04.04.2018

 

לאחר ארוחת הבוקר, פינינו את המגירות וארזנו את המזוודות – הגיע הזמן לעבור הלאה...

תחנה מתוכננת אחת ירדה מהפרק ואנחנו בדרכנו לפניקס.

 

התחלנו את היום ב-Catalina State Park. כשעצרנו באיזור מסלולי ההליכה, נכנסנו לחנות הקטנה שבמקום ורכשנו למזכרת ספרון עם תמונות והסברים על קקטוסים מסוג Saguaro, אלא מה?!

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

עוד בטרם התחלנו בצעידה נהנינו מהנוף שעוטף מסביב – הרים מנוקדים בקקטוסים לרוב. 

 

לאחר עיון במפת השבילים המוצעים, בחרנו ב"שביל הציפורים" שאמור להכיל  כ-3 איזורי מחיה שונים. בניגוד ל-Sabino Canyon, פה הצמחיה פורחת בשלל צבעים. גם ציפורים ראינו. את רובן היה קשה לצלם – הן קטנות וזריזות ויודעות להסוות את עצמן היטב בין הענפים – ציפור אדומה, ציפור צהובה, ציפור כחולה ועוד מספר ציפורים אפורות קטנות. מה שכן, רואים בכל מקום קנים על העצים.

 

השביל לא היה מסומן לגמרי ולכן במקום אחד או שניים התקדמנו לפי תחושה..

​

שביל הציפורים:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

באחד המקומות האלה ראינו מדרגות במעלה גבעה. תחילת המסלול שם היתה רגועה ונעימה. כעבור מספר דקות פגשנו אישה עם כלב שסיפרה לנו שבצד הדרך יש נחש מסוג  Rattle Snake.

​

המשכנו ללכת, בדריכות, עד שזיהינו אותו – נח בצל עץ ועושה קולות של SSSSSSSS ממש כמו בספרים.  אמא דורבן מיד נכנסה ללחץ!  אבא דורבן ודורבן ב' – עמדו וניסו לצלם (התנאים לא היו מוצלחים מבחינת אור-צל). היות ואמא דורבן הביעה את חששה בקול, שמענו אישה אחרת בשביל אומרת שחשוב לא להרים קול, כדי שלא להפחיד את הנחש. ממש יופי – לו מותר להפחיד אותנו ולנו אסור להפחיד אותו בחזרה...

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

המשכנו בצעידה, בחשש קל, כשאנחנו מעבירים את "אזהרת הנחש" לאנשים שפגשנו בדקות שאחרי…

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בסיום השביל ראינו עוד מספר ציפורים בצמרות העצים, ביניהן נקר יפהפה (לא בטוח שהצילום הצליח).

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בחרנו בשביל קצר נוסף שאמור היה להוביל ל-Ruins. חשבנו שזה משהו כמו ב-Mesa Verde  וכיו"ב. פה לא ראינו אף אחד על השביל... בסוף הגענו למבנה אבנים קטן לידו עמדה אישה ובדקה דברים בין האבנים – ככל הנראה ארכיאולוגית או משהו בסגנון. היא הסבירה שאלה הם שרידים של מבנה מהמאה ה-18. קצת מאכזב, אבל ההליכה עושה לנו טוב…

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ממש ביציאה מהפארק יש מתחם ענקי עם חנויות לרוב. עצרנו בבסט–ביי ובוולמרט ויצאנו לדרך.

​

 

התחנה הבאה גם אמורה להיות מיוחדת – 2 Biosphire. זו חממת מחקר ענקית, בחסות אוניברסיטת אריזונה, בה מתבצעים ניסויים מדעיים הקשורים לאקלים, מים, חום, גידולים שונים ועוד. וכתשובה לשאלתי למדתי שביוספירה מס. 1 הוא כדור הארץ....

המקום התחיל כניסוי חיים על המאדים,  ולאחר כשנה כשהניסוי הסתיים, נפתח לציבור במתכונתו הנוכחית.

​

הכניסה

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

חדר ההמתנה עם תמונת האתר, וצילומי החממות השונות

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

החצר יפה מאוד, מקושטת בפסלים סביבתיים מחומרים ממוחזרים וטבעיים, וכמובן שיש את ההזהרות הרגילות ממזיקים שונים....

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

הביקור במתחם מתבצע ע"י סיור מודרך בלבד. קנינו כרטיסים וחיכינו במרחב נעים לתחילת הסיור. התחלנו עם סרטון של מספר דקות יצאנו לדרך. מתברר שמהות המקום היא לדמות איזורים שונים בכדור הארץ, לבצע הדמייה של שינויי אקלים ולבדוק את ההשפעה על הסביבה. המקום מלא סנסורים ומצלמות, ומן הסתם גם חוקרים.

במהלך הסיור עברנו ביער גשם גבוה ומרשים,

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עמדת גידול הידרופונית ומיחזור מים

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

בריכת ענק המדמה אוקיינוס,

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

יער של מונגרובים

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

ואיזור מדברי

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בכל חלק כזה עצרנו ושמענו הסברים מהמדריכה. במהלך הסיור נכנסנו דרך מנהרה לחדר גדול ומוזר, במרכזו היה עיגול ענק ,שתפקידו לשמש כ"ריאה" ומווסת את לחצי האוויר.

מכיוון שכל המקום אטום ואין איך לשחרר לחץ, נכמסנו לחדר ובוא ממברנה ענקית במשקל כמה טונות תלויה מהתקרה, והיא עולה ויורדת בהתאם לשינויי לחץ האויר במקום. עשו לנו ניסוי של פתיחת דלת והורדת לחץ האויר ואמנם הגוש הענקי הזה ירד בערך במטר שלם. פתרון מדהים. 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

מחוץ למבנה ראינו חממה מתחת לקולטי שמש - נסיון לבדוק השפעת חום וצל על הגידולים

​

​

​

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

לאחר הסיור בחצר, נכנסנו לבניין בו יושבים החוקרים וראינו מוצגים שונים, כולל מעבדת הניסוי של 6 אנשים שהיו סגורים שנה בהדמיית-מאדים

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

ועוד מהחצר

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

לסיכום, המקום מומלץ בחום!  ההקדשנו לביקור כ 3 שעות, כולל ההמתנה לתחילת הסיור.

​

לאחר הביקור המשכנו בנסיעה למלון בפיניקס. הדרך בסדר אך הכביש הינו חד-נתיבי, והדרך פתלתלה מאוד, כך שלא  ניתן לעקוף, והנסיעה איטית ומעצבנת. בסוף הגענו....