top of page

Mt. Raineir to Tacoma, WA חלק 7

Anchor 1

מערב ארה"ב - 2017

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יום חמישי 14.09.2017

התעוררנו לפני השעה בה התכוונו לקום. ארזנו את הציוד ויצאנו לאכול ארוחת בוקר קלה במקדונלד'ס המקומי. היום נסיעה ארוכה במיוחד לפנינו. כבר בתחילת הדרך ראינו עבודות בכביש שכנראה העידו על פני הבאות... נסענו במעקף מספר מיילים וחזרנו לכביש הראשי.

כעבור כשעה (פחות או יותר) חלפנו לצד ה-COLUMBIA  RIVER היפהפה ועצרנו בנקודת תצפית להתרשם ולצלם. השמיים היו מעוננים, האוויר בחוץ היה קר והרוח שנשבה לא תרמה במיוחד...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לאחר כברת דרך בעליה, עצרנו למספר דקות ב-REST AREA, למתיחת רגליים.

ככל שהתקדמנו התחלנו להריח את ריח העשן שמגיע מהשריפות הקשות שבאיזור.

 

 

עצרנו במרכז מבקרים בכניסה לאחת החורשות הלאומיות ושאלנו על מצב האוויר בהר רנייר.

הריינג'ריות הסבירו שהשריפות מתמקדות בעיקר ברכס הרי ה-CASCADE  ולכן, עצם העובדה שאנחנו נוסעים מערבה תרחיק אותנו מהעשן. מסתבר שהשריפות והעשן מלווים אותם מזה שבועות ארוכים...

 

 

היות וכביש 410 היה סגור וגם בתכנון שלנו היה כביש נופי, פנינו לכביש 12 ונהנינו מהנוף שכלל הרים ונהר. באחד המקומות בהם ניתן לעצור ירדנו מהרכב להתרשם. פגשנו שם נהג משאית שעצר להתאוורר עם שני הכלבים שמלווים אותו בנסיעות הארוכות (יום עבודה שלו כ-14 שעות והוא משתכר לפי מיילים ולא לפי שעות...) מצא חן בעיניו הרעיון שאנחנו מישראל. הוא סיפר שאף פעם לא יצא מגבולות ארה"ב ובעצם מגבולות החוף המערבי העליון... החלום שלו להצליח לחסוך ולטוס עם המשפחה לצד המזרחי של המדינה...

 

 

הוא סיפר לנו שבדרך התעכב במספר מקומות בשל עבודות בכביש. זה די הסביר למה הכביש נראה לנו קצת ריק ממכוניות. כעבור מספר דקות החלה תנועה ערה של מכוניות בצד ההפוך לזה שנסענו...

חזרנו לכביש וכעבור מרחק קצר נתקלנו בחסימה הראשונה על הכביש. לצערנו, היו הרבה עצירות שכאלה עם זמני המתנה ארוכים ביותר (הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים) מה שהביא לדחיה של כשעה וחצי בתכניות!!!

 

 הגענו להר רנייר, התחנה היחידה שלנו להיום אחרי 14:00. התחלנו בנסיעה בפארק כשלפתע נגלה לעינינו הר שפסגתו מושלגת. עצרנו לצלם, בהזדמנות הראשונה!

זמננו היה קצר יחסית ולכן הסתפקנו בטעימה קטנה בלבד מהפארק. עצרנו לתצפית מהגשר ב-BOX CANYON ועשינו מסלול הליכה קצרצר. משם

המשכנו לאיזור PARADISE  ומרכז המבקרים שבו.

הריינג'ר המליץ על מספר מסלולים ואנחנו דגמנו מהם ממש, אבל ממש על קצה המזלג:

יצאנו ממרכז המבקרים במעלה ההר לתצפית על MYRTLE FALLS. הדרך עצמה תלולה במקצת, ברקע פרחים לרוב, מן הסתם באביב הכל נראה הרבה יותר יפה, למרות שגם עכשיו התפאורה לא רעה בכלל. הירידה למפלים עצמם די תלולה, למרות המדרגות. המפלים יפים!

 

 

חזרנו למרכז המבקרים ולרכב. סיימנו את המסלול הרכוב ועצרנו לתצפית על NARDA FALLS.

אפשר לראות את החלק העליון שלהם מהכביש, כלומר לראות את מקום הנפילה שלהם. כמובן, שעשינו את המסלול לתצפית. פה המקום לציין שלפי השלט המרחק לתצפית 0.1 מייל. בפועל זה היה ארוך יותר. גם כאן המסלול תלול, הפעם בירידה אך התצפית היתה מרשימה. העלייה היתה לא קלה, במיוחד בשעה הזו של היום.

 

עצירה אחרונה קצרה ב. LONGMIRE MUSEUM –  זה מרכז ממש קטן ובו מספר פוחלצים, חפצים של אינדיאנים ותמונות. מסתבר שהיינו בו לפני מספר שנים בגיחה קצרה אף יותר מזו לפארק...

 

 

לסיכום, נהנינו מאוד בביקור הקצר בפארק ונראה לנו שמתישהו בעתיד נחזור להשלמות.

יש לציין שחלק מהפארק התחיל להיות מנוקד בגוונים צהובים וכתומים של שלכת. חבל שלא היתה אפשרות לעצור ולצלם למזכרת.

יצאנו מהפארק לכיוון טקומה. גם כאן הכביש עבר ברובו בתוך איזור מיוער וגם כאן נהנינו פה ושם מצבעי השלכת שמתחילים לבצבץ.

יום שישי 15.09.2017

ההחלטה לישון 2 לילות ב-TACOMA, נבעה גם מאטרקציות שנראו לנו נחמדות וגם כדי שנוכל לעצור יום אחד ולהעביר להילוך נמוך יותר (דבר שהתחייב בכלל וביתר שאת כשהטיול קוצר).

הרשינו לעצמינו לקום מאוחר יותר – לקראת שמונה. ירדנו לארוחת הבוקר, הטובה ביותר בטיול עד כה! הפעם אנחנו לנים ב HOLIDAY  INN EXPRESS  - בהחלט מלון מעל הממוצע שלנו.

 

קצת אחרי הפתיחה הגענו לגן החיות. ידענו שהוא לא גדול במיוחד, אבל לא שיערנו שמספר החיות בו מצומצם יחסית

יש בגן הרבה "חיות" עשויות מפלסטיק וחומרים ממוחזרים אחרים, נחמד מאוד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האקווריום עומד במרכז החוויה ובהחלט שווה – נהנינו ממגוון הדגים, הכרישים וכמובן המדוזות השונות והמשונות. הדורבן ודורבן א’ ליטפו RAYS  וכרישים קטנים ויפים (מנוקדים, כולל 2 אליפסות שחורות שנראות כעיניים, אך למעשה אמצעי הגנה מפני טורפים – זה מדמה עיניים פקוחות...)

הפארק (בשל מיקומו הגיאוגרפי) רובו עליות וירידות. יש מקבצים של כלובים, אך חלקם נראים ריקים – מה לעשות שהחיות עושות מה שבראש שלהן, דבר שלא תמיד עולה בקנה אחד עם עמדות התצפית...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכוכב של היום – הדורבן! ראינו 4 כאלה – גדולים ויפים – הדורבן מרגיש בבית...

גן החיות חביב, יש בו מקבץ מרשים של פסלי חיות מחומרים ממוחזרים (לפי הבנתנו זו תצוגה זמנית) וכן צמחיה מגוונת רבת צבעים, סוגים וגדלים.

 

בצהרי היום, היה מופע קטנטן באמפיתאטרון. מסתבר שיש מופעים גדולים יותר בסופי שבוע ומן הסתם גם בחודשי הקיץ. סה"כ היום יום שישי רגיל בחודש ספטמבר. ה"מופע" כלל אימון והצגה של מספר חיות – סוג של CLOUDED LEOPOLD  (חבר במשפחת החתוליים, בעל זנב ארוך, עם דוגמא מרהיבה על גופו), ינשוף מחילות (כן, הינשוף הזה אוהב אוכל שמגיע מתוך האדמה...), נחש פיתון, בונה חום ולסיום כלב – הסיבה להצגה של כלב היא אימוץ בעלי חיים. כנראה שאחרי ביקורים בגני חיות המוטיבציה להוסיף בעל חי למשפחה עולה והסיכוי הטוב ביותר שזה יצליח – לאמץ כלב!

סיירנו באיזור הילדים שם ראינו (בין היתר) צפרדעים צבעוניות: צהובות וכחולות וכן עיזים שונות (קצת נמוכות, אך בעלות פרווה עם צבעים שונים ולא אחידים, בשונה מרוב העיזים בהן נתקלנו)

כשחיפשנו ציפורים הפנו אותנו לאיזור ליד האקווריום. פרט לתנשמת נחמדה לא ממש ראינו ציפורים, אבל בדיוק הביאו את הבונה מהמופע לבריכה קטנה במתחם לקבלת ארוחה.

לסיכום, ראינו מספר לא גדול של חיות וזנים:  טיגריסים, קופי גיבון, פילים, יצורים ימיים גדולים, לוטרות (OTTERS) שבדיוק קיבלו ארוחה ואכלו אותה תוך שכיבה על הגב וסיבוב מידי פעם, כלבי ים, דב קוטב גדול שישן על הסלע ממול, זאב ארקטי וראש של זאב אדום שבצבץ מרחוק....

 

מיד ביציאה מהגן נכנסנו ל -FIVE MILE DRIVE. דרך נופית שעוברת בתוך חורש, בלי יותר מידי אור.

לפתע ראינו בצד הכביש גוש חמוד, שנראה מרחוק כמו בובה או פסל – כשהתקרבנו ראינו רקון שישב והסתכל עלינו. בעצם הוא רק חצי הסתכל עלינו היות וחסרה לו עין אחת...

 

 

כעבור כדקה או שתיים ראינו 2 נוספים, קטנים יותר שחצו את הכביש ועצרו ליד הרכב שלנו...

בכביש עצמו, עצרנו מדי פעם להעיף מבט, בינות לעצים, על הים הכחול שהשתרע לא רחוק.

 

 

 

 

עצרנו לארוחת צהרים ב-CHEESE CAKE FACTORY . האוכל בסדר. העוגות מדהימות. נתחים ענקיים של עוגת גבינה עם שוקולד איכותי להדורבנית ועוגת גבינה עם לימון להדורבן. אפילו דורבן ב’ אנין-הטעם, שאוכל רק פיצות טעם את עוגת השוקולד ונהנה מאוד. והכי מפתיע, מחיר העוגות לא השתנה מהפעם הראשונה שאכלנו במסעדה זו לפני שנים:  6.5-8.5$ לחתיכת עוגה.

 

משם חזרנו למלון להחנות את הרכב ולהמשיך רגלית למוזיאון הזכוכית של צ'יהולי, אחת הסיבות בגינן החלטנו להגיע לעיר הזו.

התחלנו לחצות את גשר צ'יהולי ולולא הדורבנית שהרימה את הראש למעלה וראתה חלק מהיצירות של צ'יהולי, היינו מפספסים... בהמשך יש תצוגה נוספת של חלק מהיצירות שלו בכוורת ענקית לאורך הקיר. כשירדנו מהגשר התאכזבנו לגלות שלט שמודיע על כך שהמוזיאון סגור לרגל הכנה למכירה פומבית או אירוע דומה . התקרבנו לכניסה וראינו במים מספר פסלים – ככל הנראה חלק ממזרקה כלשהי.

כשחזרנו לחדר חיכתה לנו הודעה מהקבלה שהתלונה שלנו על אירוע קל מהבוקר היתה מוצדקת וכל אחד מאיתנו הוזמן לבחור מוצר אחד ב"חנות הנוחות" של המלון...

תקרת צ'הולי

קירות צ'יהולי

צ'יהולי בבריכה

למרות שחזרנו מוקדם יחסית למלון, הזמן לא בוזבז, כי הגיע הזמן לבלות בחדר הכביסה...וגילינו את חשיבות המנוחה לאחר ימי ריצה ארוכים (עד כה נסענו כ 2800 מייל בשבועיים. מעייף את כולם. מתיש את הנהג). מחר ממשיכים לכיוון חופיה המדהימים של מדינת אורגון

bottom of page