שאר העולם
'הודו - דלהי חלק א
קצת תמונות מהמטוס - - חויה לא פחותה מאשר ההמשך
כסאות-שינה ואוכל מפואר שלא מפסיק להגיע. רגע אתה לא לועס - מייד מגיע עוד משהו
דבר ראשון מורידים נעליים, משכיבים הכסא ומרווחים עם הבירה הקרה.
ואחרי ההמראה, מתחילה ההאבסה הגדולה:
נוחתים בשדה התעופה, והפסל הראשון והענק מול העיניים:
כאילו עושים לבאים 'תנועה מזרחית מגונה. מבט מדוקדק יותר הבהיר את הנקודה.
המלון היה מפואר מאוד, עם שמירה וגדר היקפית כמו מבצר, ושיקוף תיקים בכניסה. ממש אי של פאר לעומת הסביבה בחוץ, שבלשון המעטה - היתה מוזנחת, עניה ומלוכלכת. וליד אולם חתונות, אז זכינו לחזות בחתונה.
לפי המכוניוות שחנו בסביבה, האורחים היו עשירים מאוד, אבל היה נחמד לראת את החתן-כלה בעל מרכבות,את הנגנים ונושאי הרמקולים, וגם את הגנרטור הנגרר ע"י חמור. שילובמעניין של ישן וחדש, עשיר ועני
על מקום העבודה לא היה הרבה מה לספר, אבל בהחלט מפואר ואירוח לעילה-ועילה. חדר אוכל מיוחד לאורחים, עם מזון והגשה בהתאם. היה נחמד.
אך על אך שהיה זה מרכז הייטק, הנוף מהחלון ובדרך היה מאוד מקומי
פרות על הכביש הראשי מתחת לגשר פרוסים סדינים (?) ותעשיית כביסת יד פורחת. צבעוני ויפה.
ואיך אפשר בלי מליון טוקטוקים ואוטובוסים ומשאיות משונים הנעים בכסישי הארץ.
וגולת הכותרת - סיור מודרך לטאג' מהל (באיזור 'אגרה'- כולל הדרך המפחידה לשם והמעבר בכפרים מוזנחים, עם בבונים הגרים על הגגות, ברמה שאנו לא מכירים כאן.
ואחרי שחולפים על פני כל העליבות הזו, ועוברים את ים הקבצנים, מבוגרים וילדים בכניסה, מגיעים למתחם הטאג' מהל המגודר.
מהצד הנכון של הגדר הכל מצוחצח, מטופח ומרשים. אבל שום דבר לא יעצור את הבבונים מלהכנס (חיה קדושה ומוגנת באיזור.
בכניסה ממתינות כרכרות עם גמלים, למתקשים.
לפני שנכנסים למקדש יש להוריד נעליים בכניסה (מקבלים נעלי חדר ניתוח חד פעמיות). התמונות מעלות קונוטציות קשות, אך כאן מדובר רק בנקודת איסוף זמנית
המשך בחלק ב'
